חיזוק חיובי

לקחתי את פיצקי היום לג’ימבורי, שכלל פינת ליטוף וסיפור. הגענו למקום, זרקו עלינו ארנבונים חמודים אך מבועתים וכשלמפעילה היה נראה שהילדים מאבדים עניין, היא מייד זרקה אפרוח צהבהב במרכז של כל קבוצת זאטוטים. פיצקי הייתה מאוד מרוצה מהעניין ובעיקר מהעובדה שהאפרוח חירבן מרוב פחד (מי שחושב שמדובר במטבע לשון אני אבהיר שהאפרוח באמת חירבן) ומייד אחרי שחירבן נעמד בתוך הלשלשת. פיצקי כאמור חשבה שזו האטרקציה האמיתית וציינה שעכשיו הוא מלוכלך כי הוא דרך בקקי. ללא ספק, חינכנו אותה כמו שצריך.

אחרי 10 דקות שאף יונק או עוף חירבן החליטה הנינג’ה שאפשר ללכת לג’ימבורי.

ג’ימבורי זה מקום נפלא שבו הורים חסרי אחריות יכולים להתעלם באופן מופגן מהשלטים המציינים “אין להשאיר ילדים ללא השגחה” ולהשאיר אותם ללא השגחה. זה המקום שאפשר לראות איזה ילד הולך להתגייס לשייטת ואיזה ילד יחטוף מכות בתיכון. זה המקום היחיד (פרט להופעות רוק) שמוכרים נקניקיה בלחמניה ב- 30 ש”ח.

פיצקי שיחקה לה בהנאה ועברה בין המתקנים בלי להציק לילדים אחרים ופשוט הייתה מקסימה. הייתי אב גאה ומאושר. הכנתי לה בית מכריות ענק והתישבתי לידה ושיחקנו. בשלב הזה החליט איזה ילד, שנראה ממושקף וממש לא מזיק, לבוא לבחון את העניינים. הסתכל מי נגד מי ואז פסק בפני “אתה פוייה”. החלטתי להיות הבוגר בשיחה הזו והתעלמתי. הצוציק לא ויתר ושוב “אתה פויה”. אמרתי לו שזה לא יפה אז הוא החליט להציק לפיצקי- בשלב הזה הבהרתי לו שזה לא מקובל ושאני ארחיק אותו אם הוא ימשיך… נחשו מה הייתה התגובה שלו? “אתה פויה” שאלתי אותו “איפה אמא שלך? לך אליה.” ובזה נגמר העניין (האמת שהוא גם מעד בדרך ודי נפל על הפרצוף אבל למי באמת אכפת, בטוח שלא לאמא שלו שהייתה בקצה השני של המקום).

אחרי שהצוציק הלך, פיצקי הסתכלה עלי ואמרה לי “אבא אתה לא פויה, אתה חמוד”.

חבצואל היבוסי,
מי צריך פסיכולוג כשיש לך ילדים.