קורה... שוכחים!

זוכרים את משקה הקינמון שהבטחתי לספר לכם עליו... כן? אז מסתבר שאני שכחתי ולכן אני אמשיך את הסיפור מהקטע הקודם:

אחרי שיצאנו מהמסעדה, החבר'ה החליטו שהם תשושים, אז פרשנו איש ואישה אל ביתו הוא. אני חזרתי לדירה אחרי שסרבתי להצעה מפתה של סידני לצאת לפולה (היה לי מספיק בן גוריון לערב אחד).

נכנסתי לדירה, שלפתי מהמקרר את הבקבוק המסקרן, שלפתי כוס שוֹט מהבאר והתישבתי בסלון מול הטלויזיה (כל זה אחרי שטוסטר יצא עם חברים). מולי התחיל אחד הסרטים האהובים עלי Full Metal Jacket- ולקולו של נאום הפתיחה של Gunnery Sgt. Hartman (משוחק ע"י ר. לי ארמי) מזגתי לעצמי מן המשקה המשכר.

המשקה נושא את התווית why not (או משהו דומה, אני אבדוק את העניין היום ואתקן במידת הצורך), בקבוק צר עם נוזל כתום מפתה... ותוכו צץ לו צ'ילי אדום במיוחד! התוצאה לא אחרה לבוא:
בהתחלה נתקלתי בטעם הקינמון הדומיננטי של המשקה, אך לאחר 2-3 שניות החריפות שוקעת על הלשון והגרון... תענוג אמיתי! תוך כמה שניות תחושת חמימות תקפה אותי...
החלטתי לנסות שוב, רק בשביל להיות בטוח שנהנתי וכל הנזכר לעיל אכן שב.

הבעיה היחידה עם המשקה, הם גרעפסים עם תוספות! אותם גרעפסים שטיפה קטנה מהמשקה שנשארה בכייך מחליטה לחזור! זה כמעט הרג אותי! החריפות הבלתי תיאמן של המשקה הזה חנקה אותי לכמה שניות של התאוששות!

לסיכום: קנו בהמוניכם!

חבצואל היבוסי,
שמחכה לשממית שתחזור כבר!