מלחמה ושמחות אחרות

המלחמה הנוראית הזו עוברת עלי כמו ללכת לים- רוב הזמן בחוף השקט ולפעמים, כשבא לי ואני נכנס למים, יש איזה גל או שניים שמפילים אותי. אח.... איזו מטאפורות אני מביא פה! משורר!
טוב אני לא אכנס פה לפוסט מבאס...

אני רוצה לציין שהחלטתי לשנות פה כמה שמות, טוב רק שני שמות, טוב רק שם אחד.
הכל התחיל שנורית ואַרלֶה ילדו במזל טוב- בן זכר או יותר נכון גוליית קטן (הבחור שקל 4 קילו 400) וחמוד להפליא (שדומה מאוד לאבא'לה שלו). נורית וארלה החליטו להעניק לו שני שמות- אני אישית לא הבנתי את פשר העניין אז שאלתי ונוכחתי לגלות שהדבר מביא מזל! (מזל יעאנו luck לא איזו תימנייה קטנה) או אז נוכחתי גם לדעת שלנורית וארלה יש שמות נוספים!!!
נורית היא תקווה וארלה הוא אלכסנדר!
לכן מייד החלטתי לשנות את שמם בבלוג לתיקי ואלכס (אלצ'קו)- אבל תסלח לי תיקי, ארלה הרבה יותר מתאים לארלה, מאשר אלכס מתאים לארלה ולכן ארלה ישאר ארלה לנצח נצחים!
אז מהיום נורית היא תיקי!!!
אני יודע שגם ככה לא סבלת את השם נורית אז לפחות יצא מזה משהו טוב לא?!

זה הזמן גם לספר על היומולדת של קוקידו! שחגגה ביום שישי האחרון 27 קייצים!
את החגיגה התחלנו ביום חמישי בערב עם תיקי וארלה וגוליית הקטן, עם צבייה וחזי ומואיז הקטן ואיך לא ריזלה ושוקי! חגגנו בזינגרז כמובן. קוקי התחילה לפתח משהו, שבאותו הרגע נראה כקירור נוזל במיוחד (לא נוזל קירור, לא להתבלבל), שכמובן האשם בו הוא אני והמזגן שאני מקפיד להפעיל כל לילה.
בשעה 00:00 בדיוק שרתי לקוקי שיר יומולדת, עם ריקוד הולם כמובן והכל נראה יופי.
בבוקר הבנתי שיופי זה לא יהיה- קוקי חולה וקוקי חולה זו קוקי בקריזה וקוקי חולה ביומולדת שלה עצמה זו מלחמת עולם! בחיפה נשמעה צפירה ואנשים ירדו למקלטים. אני נשארתי בסביבה.

בערב האישה הרגישה טוב יותר ויצאנו לארוחה עם המשפּוּחֵה למסעדה איטלקית בסוזן דלל – בליני.
הגענו למקום וכמובן שלא היה מקום אבל בעל המקום סידר לנו מקום עד שיתפנה לנו מקום והביא לנו קוקטייל חינם שהיה במקום! קוקטייל אפרסקים ויין אדום (אפשר להכין בבית, חוץ מזה שהוא קר, זה לא להיט בכלל). אחרי חצי שעה, היה לנו מקום וגם אחיה וגיסתה של קוקי הגיעו והתיישבנו כולנו.
הגיע אלינו מלצר חביב במיוחד, שהסביר לנו מה בתפריט, המסכן לא ידע מה מצפה לו!
כל מאכל עם מילה איטלקית הפך לחידון, לדוגמא:
מלצר: המנה הזו היא ברוטב אוסו בוקו...
אבאדו: אתה יודע מה זה אוסו בוקו?
מלצר: ירך של עגל!
אבאדו: הפירוש המילולי הוא עצם חלולה.
מלצרנו החביב קיבל את העניין בהבנה ואפילו ניסה להתחבב על אבאדו אבל פיספס בגדול כשפלט איזו מילה בספרדית ולא באיטלקית. כמה דקות אחר כך, אמאדו החליטה לוותר על הסרטן במנת הפסטה שלה ופצחה במסע שכנועים כלפי המלצר, שצריך להפחית את הסרטן ממחיר המנה. אבל כמו בחלק מהטיפולים הכימוטרפים- הסרטן הוצא אבל מישהו שילם את המחיר!
קוקי ואני זללנו (בנפרד) מנה מצויינה של טגליאטלי (אם אני לא טועה) בציר בקר (אוסו בוקו) ונתחי פילה ופיטריות פורטבלו! כמובן שאת הרבע מנה האחרונה של קוקי אני אכלתי!
הקינוחים היו גם הם טובים אבל לא התפתחה שום תיגרה בעניין ולכן אין פה עניין!
בקיצור- היה שמח! מזל טוב!

ועד לפעם הבאה- תעשו חיים!

חבצואל היבוסי,
תנו לקונדופוני לנצח!