3.2.2008

איזה פאר

לפני מספר חודשים אבאדו (אבא של קוקידו) חגג יומולדת 60. חשבנו וחשבנו ומצאנו מתנה נחמדה- נזמין אותו למשחקי גביע הפדרציה וכך עשינו- קנינו לנו כרטיסים (לא מסומנים) ושמרנו את העניין בסוד.

אתמול בבוקר התארגנו ליציאה. קוקידו ביקשה מאמא שלי שתכין לנו שק שינה, שיהיה לנו על מה לשבת, ארגנה שני סנדביצ'ים לכל אחד ואפילו תפוח ומכיוון שחשבה שיהיה קר לבשה: חולצה טרמית, חולצת פליז, מעיל ואפילו ביקשה שאני אביא את המעיל שלי, במידה ויהיה לה קר.

בסביבות 10 בבוקר התישבנו במקומות שלנו (הלא מסומנים) שהיו שורה אחת מעל המסומנים (ששלמו פי 2 כסף) ולאט לאט הבנו שקר לא יהיה! כך במהלך כל המשחקים ישבנו לנו, כמו בטיגון עמוק וצליה איטית בשמש הזורחת.

המשחקים היו מצויינים, הקהל היה קהל כדורגל טיפוסי- מה שיצר אוירה מאוד מאוד משעשעת שאני לא חושב שרואים במגרשי טניס- היו תופים, חצוצרה, רעשנים, דרבוקות והרבה חוכמולוגים שצעקו שטויות כמו: "יאללה שחר את יכולה", "ציפורה אנחנו איתך" או שעשו חיכויים של הגניחות של סאפינה ושראפובה.

בשלב מסויים הקהל החליט שהייתה טעות שיפוט ושראפובה קיבלה נקודה ובמהלך שתי הגשות בכל פעם שהכדור הגיע למחבט שלה- כל הקהל גנח איתה! מביך בהתחלה- אח"כ פשוט קורע מצחוק! את מחיאות הכפיים היא קיבלה בסוף שניצחה.

תקליקו להגדלה:
סאפינה 
פאר
שראפובה
אובזילר

חבצואל היבוסי,
שרוף כמו נקניקיה.

אין תגובות: