אחרי מאמצים וניסיונות רבים הצלחנו להשיג כרטיסים (מראש) לסרט Avatar 3D. הכל עניין של תאום ותזמון מוצלח בין 3 זוגות, 2 בייביסיטרים וסרט אחד- ביום שלישי השגנו כרטיסים ליום שישי.
מכיוון שלצאת אחרי הסרט היה עלול להסתיים ברצח (נראה אתכם משכנעים את אמא שלי שאנחנו חוזרים ב 3 הביתה) או סתם בהרדמות (פיצי קמה מוקדם ולא ממש אכפת לה אם יצאנו או לא) החלטנו לצאת לאכול לפני הסרט עם התימניה ובמבי- החלטנו ללכת על רובינשטיין במרכז אלכסנדרה בנתניה (שם גם הסרט).
ברובינשטיין ביקרנו כבר לפני שנתיים ומכיוון שקוקי לא התלהבה במיוחד מכדרת הבשר, לא ביקרנו שם מאז. המסעדה עצמה שייכת למשפחת רובינשטיין, בעלת מעדני רובינשטיין (מישהו מכיר?). לפני שנתיים הגענו אחרי שבן השכנים שלנו המליץ לנו להגיע מכיוון שהוא ברמן במקום. אתמול (שישי) התברר לנו שהגיס שלו עובד שם עכשיו בתור אחד הטבחים והוא ביקש שנודיע לו כשאנחנו מגיעים.
הגענו, הודענו והזמנו.
במבי ואנוכי התלבטנו אם להזמין נתח אנריקוט משותף של קילו או יותר או פלטת בשרים (כוללת אנטריקוט, פילה, סינטה) אבל החלטנו לפצל לשני נתחים של 500 גרם אנטריקוט (אני בלי רוטב) בשביל שהארוחה לא תגמר ברצח על רקע “הוא אכל ביס יותר”. הנתחים מוגשים על פלטה לוהטת, צלויים במידה המבוקשת- היה תענוג אמיתי שחוסל בזריזות- הפלטות נשארו נקיות מבשר תוך 5 דקות. הפירה האמת היה לא טוב והוחלף בצ’יפס שהיה מצויין.
התימניה הזמינה פילה עגל (270 גרם) שהגיע עם רוטב מרסלה בצד. התימניה אמנם תימניה (באופן מפתיע) אבל חולקת גם צד ארגנטינאי מפואר ולדבריה הפילה היה פשוט מעולה! קוקידו הזמינה פילה סלמון (אפילו שאבא שלה בחו”ל) ברוטב מיסו הדרים. קוקידו מאוד נהנתה מהמנה ואפילו ציינה שאנחנו צריכים לחזור שוב.
במהלך הארוחה זכינו לסלט קצוץ גדול ולסיום זכינו לארבעה קינוחים שכללו גביעים עם קרם קפה (טעייים), אצבע רושה (גליל וופל ממולא בקרם נוגט ושוקולד ולרונה- טעיייים) וקרם ברולה (טעיייייייייייייייייייים) – והכל משכננו הטבח שיצא פשוט מתוק.
**********************************************************************************
אחרי הזלילה יצאנו לראות את Avatar בגרסת 3D כמובן. גלובוס מקס בנתניה הוא בית קולנוע נחמד מאוד וממוקם גם הוא במרכז אלכסנדרה. הקולנועים מתוכננים נכון לדעתי- השיפוע של היציע חזק כך שאין מצב שמישהו מסתיר לשורה מאחור ויש המון, אבל המון, מקום לרגליים. המסך עצמו גדול וטוב, מערכת אודיו מצויינת. היה יכול לקבל 5 כוכבים אם רק היו מארגנים מקום לכוסות לצד כל מושב- זה כ”כ חסר ולא ברור איך נשכח.
זה הסרט הראשון שאני רואה בתלת מימד. בשניות הראשונות היה נראה לי קצת מבלבל והבנתי שהדבר שמציק לי הוא בעצם התרגום- לכן נמנעתי ממנו כל עוד דיברו אנגלית ובשלב שכבר לא דיברו אנגלית- כבר המוח העצל שלי התרגל למצב החדש.
חוויית התלת מימד היא כמעט מושלמת. כל מה שנמצא צמוד או במרחק סביר בעומק נראה מעולה אבל שמתי לב שפרטים שנמצאים במרחק ומפיצים אור (מסכים, השתקפויות, פנסים וכו’) פשוט נראים מפוצלים ומציקים- אבל זה בהחלט בטל בשישים לעומת החוויה הכללית של הצפיה בתלת מימד- כולם נהנו מהעניין.
העלילה היא סיפור פוקהונטס בשנת 2154- צפוי למדי ואמריקאי להפליא- שוב, בטל בשישים לעומת חווית הצפיה, הסיפור בכללותו מעניין והאפקטים והעולם שבנו לסרט פשוט מדהים.
לכו בהמוניכם ואל תשכחו לעצור גם ברובינשטיין לפני.
חבצואל היבוסי,
עוד מעט עוד פוסט.
תגובה 1:
איש,
הגימיק העיקרי באוואטר הוא זה שלקחו גנן, העמיסו אותו ב-LSD ואז ביקשו ממנו לעצב גינה.
שמעתי ממישהו שראה את הסרט גם בדו-מימד שאין לו שום יחוד בדו.
אוטוטו ייצאו הגרסאות המדובבות לעברית ובטח יקראו לזה: אביתר ב- ד'3.
הוסף רשומת תגובה