Kill Kill Kill

חרא של שבוע זה מה שהיה לי.

יום ראשון- חרא.
יום שני- שלשול.
יום שלישי- עצירות.
יום רביעי-שרותים ציבוריים.
יום חמישי- זבל עופות רטוב ביום קיץ חם.

למי שעוד לא יצא להכיר- זבל עופות הוא החרא המצחין ביותר שיש, יותר מזבל פרות, יותר מזבל אנושי, יותר מיוסוף חמים מתחת לשמיכה- זה בהחלט הדבר המסריח ביותר שיכול להיות- יום חמישי הפך להיות כזה דווקא בשעה 17:01. הייתי כל כך עצבני שהנסיעה הביתה הרגישה לי כמו מכוניות מתנגשות או נהיגה אחרי יותר מדי שעות משחק ב GTA וזה לא עזב אותי גם למחרת.

למחרת (יום שישי) יצאנו לטיול יומולדת לסבתא של קוקי (בת 93.5) ופיצקי הייתה מתוקה להפליא והכל היה טוב- אבל אני… עדיין בקריזה- האמת הרגשתי שאם אני רואה בטעות מישהו עם זקן צרפתי אני דופק לו בעיטה לביצים משכיב אותו על הרצפה ומחרבן לו לתוך הפה- מצב רוח ציורי שכזה (וארוחת הצהריים החלבית לא ממש עזרה).

אמנם הנסיעה הביתה הייתה משעשעת ונרגעתי קצת אבל עדיין תקפו אותי מחשבות על איך אני דופק מסמר במוח של האוגר המעצבן הזה שחירבן לי את יום חמישי.

הפתרון נמצא דווקא בהרדמות המוקדמת של קוקי בסביבות 21:00 (האמת שבדיוק) שאז הבנתי שאין לי כח להתישב על המחשב ובא לי לראות סרט ומכיוון שאני הולך לראות אותו לבד, זה בהחלט יכול להיות משהו דבילי, מפגר, רדוד ו/או אלים במיוחד- אבל מה יותר טוב מסרט שמשלב את כולם יחד?!

ראיתי את הסרט ויש לי שלושה דברים להגיד עכשיו:

1. אני רגוע!
2. קיבלתי הרבה רעיונות טובים לגבי האוגר.
3. זה אחד הסרטים הטובים יותר שראיתי בשנים האחרונות והוא ללא ספק מקבל אצלי דירוג של PURE FUN!!!

WELCOME TO
ZOMBIELAND

חבצואל היבוסי,
ממממ… מחר שבת!