דילמה

יום ראשון והשעה 18:40- אני בעבודה.
הגעתי לעבודה בסביבות 12:30 ואני ממשיך עד 20:00.
מהרגע שהגעתי לעבודה- אני מת לחרבן ומלפני 4 דקות אני גם רעב.
אני לא יכול לחרבן בעבודה (כי החבר'ה אצלנו לא יודעים לכוון).
בשעה 20:00 אנחנו (גם קוקידו פה) נוסעים לאסוף את אמאדו משדה התעופה.
לא בא לי לאכול ביצה וירקות היום בערב וממש בא לי לאכול בחוץ.
הסיכוי שנאכל בחוץ קטנים- כי אמאדו תרצה להגיע הביתה כמה שיותר מהר! (ובצדק)
כך שהתוצאות ידועות:
אני אזכה לחרבן רק אחרי 22:00.
אני אוכל היום בבית ביצה וירקות!

עוד עניין אחד קטן- יש פוסט מאתמול ממש בהמשך...

חבצואל היבוסי,

אין לי כח לשטוף כלים!