21.10.2006

חבצואל באמריקה - סיפור בהמשכים

חזרנו! זה קרה אתמול אחרי טיסה נהדרת מלאה בטוּלטוּלים! אבל נחתנו בשלום ועכשיו נותר רק לספר לכולם איך היה ולראות יותר מ- 900 תמונות. אבל לספר לכולם שבועיים במכה אחת זה סיפור די רציני, אז אני יעלה פרקים פרקים את הטיול שלנו לכאן, בליוי תמונות נבחרות (את שאר התמונות אני אשלח למי שירצה).

06/10 מנחיתה להתרסקות

את הטיסה לארה"ב התחלנו בשעה 4:45 בת"א וסיימנו באותו התאריך ב 10:45 בנמל התעופה ניו ארק. זו הטיסה הטראנס אטלנטית הראשונה שלי וזה ארוך! אז אחרי 12 שעות טיסה התיצבנו לקבל את הרכב ששכרנו.

נציגה בשם סנדרה קיבלה את פנינו והתחלנו לסדר עניינים. מראש ביקשנו רכב מסוג Dodge Neon אבל אחרי שסנדרה שמעה שזה ירח הדבש שלנו היא החליטה לשדרג אותנו ל Jeep Liberty !!! תענוג. הכנסנו את כל המזוודות לג'יפ ויצאנו לדרך.

הדרך המהירה ביותר לבוסטון, לפי זוג חברים שלנו, אמורה לקחת קצת יותר מ 4.5 שעות נסיעה. יצאנו משדה התעופה וחיפשנו את כביש I-95 צפון. משימה פשוטה אם אתה מכיר את השילוט האמריקאי ומכיוון שאנחנו לא מכירים את השילוט האמריקאי, מצאנו את עצמנו תוך 2 דקות בפקק שיורד לאיזה איזור תעשיה בסביבה. שאלנו שוב איך עולים על הכביש ואחרי הסתובבות קצרה באיזו עיירה מוזנחת מצאנו את עצמנו על הדרך הנכונה- סה"כ שעה עיכוב. התחלנו לנסוע על הכביש המזורגג, שלקח אותנו דרך שכונות חיצוניות לניו יורק, כששנינו מחפשים תמיד את השלט שיאשר לנו שוב ושוב שאנחנו עדיין על ה I-95.

אמא של קוקידו עובדת בפייזר ולכן קוקידו היא בחורה רגיזה ועצירות פיפי הן דבר שבשיגרה. כך שלאחר נסיעה מייגעת לאיזה פרבר בוסטוני לקחה לנו 3 שעות יותר מהמקובל. כשהגענו לאותו פרבר חביב, גילינו שאין מי שיודע איפה המלון שלנו נמצא וגם שם שרפנו שעה בלחפש את המקום, עד שאיזה סיני אחד הראה לי את הכיוון הכללי ומצאנו את המלון החביב.

מספר התמונות שצילמנו באותו היום מסתכם ב 6: 4 מהמטוס (עננים ושטויות) ועוד 2 של צילום עצמי במלון, אחרי מקלחת ויום ארוך ארוך ארוך!

07/10 בוסטון

התעוררנו רעננים ליום שבת יפה ומלא בשמש. אחרי התיעצות בלובי המלון נסענו למרכז קניות קטן בברלינטון וזללנו ארוחת בוקר ושתינו קפה (חרא של קפה) והמשכנו לתחנת הרכבת שתיקח אותנו לבוסטון. יצאנו ישר למרכז העיר (נקרא common איזור מרכזי ששימש בעבר כשטח ציבורי ומרעה) והתחלנו לטייל בפארק עצמו. מקום חביב, מלא באנשים, כלבים וכמויות מסחריות של סנאים חסרי מורא. בוסטון היא אבן דרך בדרכה של ארה"ב לעצמאות מהבריטים והיא אחד מהישובים הראשונים בניו אינגלנד וכיאה לעיר מלאת היסטוריה, ישנו שביל אשר מוליך אותך בין כל האתרים ההסטורים החשובים בעיר - Freedom Trail שאותו התחלנו וסיימנו בבוסטון קומון. בניני העיר העתיקים מזכירים מאוד את אנגליה וסביבם ובתוכם ישנה גם ארכיטקטורה עכשוית- בקיצור (אחרי תיאור לא קצר זה) עיר יפה. כך שעברנו לאורך כל השביל ובסיום החלטנו לחפש את מוזאון המדע של בוסטון.

עם הכניסה למוזיאון המדע, שמענו את הכרוז מודיע שהתצוגה הראשית נסגרת- אבל שלט ענק של גופה אדם ללא עור הבהירה לנו שבמקום מתקיימת גם תערוכת-
Body-Worlds שמציגה גופות אדם חנוטות במצבים שונים (תודה לאם הצוות שהמליצה לי על התערוכה)- קוקידו לא התלהבה במיוחד כי הפוסטר לא היה ממש מעורר תאבון אבל הסכימה שניכנס אם היא עדיין מציגה- והיא הציגה! בכניסה מופיע שלד אדם אמיתי ואחריו עוד שלד אדם אבל עם מערכת העצבים פרוסה עליו וכך כשאתה נכנס לתוך התערוכה אתה מגלה עוד חלקים ועוד איברים, בני אדם שלמים במצבים שונים, רוקדים, משחקים, רצים, איברים יחידים בריאים, אחרים חולים, גידולים, פרוסות דקות של איברים פנימיים המוארים מלמטה (כן כן, כמו קרפציו טוב) ועוד ועוד. החניטה עצמה מתבצעת בעזרת חומרים פלסטים ולוקחת כשנה למיטב הבנתי. חובה! אחת התצוגות המדהימות יותר שראיתי אי פעם, קוקידו לא כ"כ נגעלה בסוף.

את היום סיימנו במסעדה חביבה באיזור ברלינטון- Naked Fish. אחרי שהתישבנו הבנו שמדובר במקום יקר למדי- אבל באנו להתפנק אז למי איכפת! התבשיל דג, שרימפסים, ומולים שהזמנתי בהחלט נתן מענה הולם למחיר. מומלץ בחום! וכך הסתיים לו יומנו הרשמי הראשון בארה"ב.

לאלבום התמונות המלא (אתם מוזמנים להשאיר הערות, פה או באלבום).

חבצואל היבוסי,
הזלילה רק התחילה.

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

כרגע אני ומעין סיימנו לקרוא את הבלוג ולצפות בחלק מהתמונות.
נראה לי עזוב אותך בDBA, אתה יכול להיות כתב בעכבר העיר ,TIME OUT , או ליצור איזה מגזין משלך!!
מחכים להמשך

אלון ומעין

חבצואל היבוסי אמר/ה...

אז איפה אתה מסדר לי עבודה?