28.10.2006

חבצואל באמריקה - פרק 2

08/10 קניות ושאר ירקות ואיך לא ראינו את מוזיאון הזכוכית

אחרי כל כך הרבה זמן בארה"ב (אנחנו כבר יומיים פה) החלטנו לצאת לשוֹפּינג ולאחר נסיעה קצרה בת שעה הגענו לעיירה חביבה בשם Wrentham. באמת מקום מאוד נחמד, לכל אחד יש מספיק שטח בשביל להרים חתונה לא צנועה בחצר (לא כולל איזו אורוות סוסים) אבל לא ממש מצאנו את המקום. לאחר הסתובבות והתברברות, החלטנו להיכנס לתחנת דלק ולשאול- עשינו הגרלה ואני הלכתי לשאול (הגרלה כמובן שלא הייתה אבל נעזוב את זה). במקום יושבים שני נערים ועם הכניסה שלי למקום אחד מהם ישר שואל "Wrentham Outlet?".

הגענו כשהמקום היה ריק- מגרש חניה ענק מול שלל חנויות (כולן מותגים). יצאנו מהמגרש והלכנו לאכול משהו ב Dunkin Donut (מה שיהפוך מהר מאוד להרגל מגונה). ישבנו לנו 15 דקות ויצאנו שוב למגרש החניה- כמות המכוניות שהייתה שם הייתה עצומה והמקום עדיין לא היה מלא. חנינו מול חנות של Reebok (סימן זיהוי) והתחלנו לשוטט. תוך כמה דקות מצאנו את עצמנו בחנות של Nike וקוקי מצאה לעצמה נעלי ספורט ב 29$ (כמה דקות יכולות גם להיות עשרות כמובן). יצאנו מהחנות שמחים ומאושרים והאישה פשוט מתיישבת, נועלת את נעליה החדשות בשמחה גלויה, מוסרת לי את הישנות, שזה עתה פשטה ופוסקת "לפח!".

המשכנו להסתובב במקום הענק הזה, שמלא רק בחנויות מותגים והכל בזיל הזול, נכנסים לכל חנות שלישית בערך (לא כולל כמה כאלה שזכו לביקור חוזר) ואפילו קנינו לי, הצולע, נעלי ספורט (אין לי תירוצים יותר- אני חייב עכשיו לנסוע באופניים ולשחק עם החבר'ה כדורסל).

בתום כל השעות האלה, נכנסנו למסעדה קרובה והייתה מלאה בתמונות משיקגו ועם מנות באמת מעניינות- אני זללתי פיצה בורגר! פיצה אישית עם בצק עבה עם בשר טחון ובייקון! אויש זה היה טעים!

אין תמונות מחצי היום הזה לצערי- אבל תנסו אתם לעכב בחורה שמסתובבת באמצע קניות בשביל לעשות פוזה למצלמה!

בשלב זה החלטנו לחזור ולבקר ב- Cambridge שמאכלסת בתוכה את אוניברסיטת Harvard המפורסמת. שוב חנינו בתחנת הרכבת ונסענו לעיר. בשניה שיצאנו מהתחנה התת קרקעית הבנו שמשהו פה לא בסדר- למה עיר שלווה מלאה באנשים ומוסיקת רוק בפול ווליום? קולומבוס דיי? יום הסטודנט? למי איכפת?! מסתבר שלקוקידו- לא אוהבת צפיפות, אז התחלנו לשוטט ולא מצאנו את עצמנו- גאונים בלי מפה של העיר. חיפשנו מרכז מבקרים ומצאנו אחד (בסמוך להופעת בלוז מקומית) אבל המקום היה סגור (יום ראשון). נטייל בלי מפה!

האוניברסיטה נראית כמו כל קמפוס עם בניינים ישנים, כשאין לך מושג על מה אתה מסתכל, אז סתם הסתובבנו לנו להנאתנו, המקום מלא במדשאות וכולם שמחים ונראים חכמים (הארוורד או לא). בשלב מסויים נתקלנו בעוד קתדרלה עתיקה ויפה והייתי שמח לספר לכם עליה אבל אין לי שמץ של מושג מי, מה, מתי ולמה בנו אותה, אז תשכחו מזה. הדבר היחיד שאני יכול להגיד לגם שראיתי בוודאות זה את הפסל של ג'ון הרווארד ומעניין למה זה באמת?! אחרי שוטטות חסרת כיוון התחלנו ללכת לכיוון מוזיאון הטבע ומוזיאון פרחי הזכוכית של הרווארד ואחרי צעדה וכמה תמונות כאילו אומנותיות באמת הגענו למקום, בדיוק לשעה 17:00 שבה נסגר המוזיאון!

חזרנו לכיוון תחנת הרכבת, קוקי הסכימה להיכנס קצת לקהל ולתת לי לצלם את ההופעה שרצה בדיוק, אך לא לפני שנישנשה קצת קרם ידיים בחנות מקומית.

חזרנו לכיוון המלון ועלה הרעיון לראות סרט. את הקולנוע של ברלינגטון החליטו להחביא מהקהל, אבל אין עלינו וגם אותו איתרנו אחרי חצי שעה. קוקי ניצלה את הנחת הסטודנט שלה וקיבלה הנחה של דולר (סרט עולה $18). הסרט הנבחר היה Jack Ass 2 אבל בכיוון שזו הייתה הבחירה שלי, ברור לכולם שנכנסנו לסרט The Departed- מומלץ בחום לכל מי שאוהב סוף רע (במובן הטוב של המילה). הסרט עצמו צולם בבוסטון ולכן כל 3 דקות בערך קוקי חבטה בי מחייכת ולוחשת לי"מזהה? מזהה? היינו פה!".

לסיכום- יום ארוך ונטול ארוחת ערב! מתעללים בי!

לאלבום התמונות המלא

חבצואל היבוסי,
מי חשב שחצי יום קניות יקח לי עמוד שלם!

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

הנעליים של האשה אני מבין, אבל לא חבל על הכסף של הנעליים שלך, אתה הרי תרוץ\תרכב\תשחק כדורסל בדיוק פעם אחת.
מה 30$ זה לא כסף?

חבצואל היבוסי אמר/ה...

ראשית הן עלו 60$ ודבר שני- אני לא כמוך קורא את הכריכה של הספר ואומר שקראתי את כולו!