09/10 מכשפות, ים וטוסט סרטנים
קצת צפונה לבוסטון, שוכנת עיירה חביבה בשם סיילם (Salem). אומרים שמקור השם הוא המילה שלום ואנשי עיר הנמל החביבה הזו מקבלים כל אדם באשר הוא. במקום הזה שרפו הכי הרבה מכשפות בארה"ב! ולשם אנחנו נוסעים.
אחרי שמצאנו חניה וביקרנו במרכז המבקרים של העיר, מצאנו את עצמנו מול מוזיאון המכשפות של סיילאם. קנינו כרטיסים לסיור במוזיאון אבל הוא מתוכנן להתחיל עוד שעתיים, כך שמצאנו את עצמינו מטיילים לכיוון נמל העיר.
מפרץ סיילאם באמת יפה ומצאנו את עצמינו הולכים על מזח ארוך, שלצידו עוגנת ספינה משוחזרת שלא זכינו לשייט בה וכנראה גם לא נזכה. קוקי החליטה לשפשף את האנגלית בלי הציבור המקומי ולכן הקריאה לי כל שלט הסבר שבו נתקלנו. אחרי סיור רגלי נחמד שמנו פעמינו חזרה למוזיאון המכשפות המפורסם!
מפורסם או לא מפורסם- זה אחד המקומות המבוזבזים ביותר שראיתי בחיי. פותחים במיצג אור קולי, שנע בין בובות בחדר, המספר את סיפור צייד המכשפות הנורא ואיך התחיל כל הסיפור המטומטם הזה- אני חושב שאם היו לוקחים אותי בחטיבת ביניים לסיור הזה- מישהו היה מעלה את המחנכת על המוקד, אך מכיוון שנכנסתי מרצוני החופשי ואת הכסף הוצאתי ישירות מכיסי ובאש אמרו לי שלא בריא לשחק- הסתפקתי בחיוך דבילי ושתיקה רועמת. אחרי המיצג המעלף יצאנו לחדרון צר מלא בובות של מכשפות ושאר מתנות- כולן ניתנות לרכישה! איזה כייף! ומשם המשכנו לסיור במיצג נוסף של בובות המספרות על איך הן רצו בטוב וכולם החליטו שהן מכשפות. הסיור נגמר בנאום סוחט דמעות (וכיסים הייתי מציין) של מדריכנו החביב, שהסביר לנו כמה אנחנו נבלות, גזענים ששונאים את אחינו לחינם (פרט ל $14 לכרטיס ששילמנו בכניסה).
המשכנו בנסיעה לאורך החוף, עצרנו לנו ליד אגם חביב והגענו בסופו של דבר לעיירת חוף צבעונית בשם Rockport. אחרי מאבקים קשים בסיגנון "תחנה פה" "לא זה רחוק מידי" מצאנו חניה שלא הייתה רחוקה מידי וגם הייתה בחינם והתחלנו לטייל באיזור נמל העיר. כל הנמל מלא בחניות אומנים למיניהן ומסעדות. קוקי אפילו ניסתה לארגן לנו איזו ארוחת לובסטר אבל המקום היה מפוצץ אז המשכנו בדרכנו. המפרץ של העיר גם הוא מדהים ולכן החלטנו להמשיך ולטייל עם הרכב בסביבה ואכן דרך 127 באמת מאוד יפה, רק שאף אחד לא גילה לנו שהיא מעגלית- אז גילינו לבד וחזרנו למסלול!
המשכנו צפונה עד לעיירה Kennebunkers שם התמקמנו במוטל דרכים חביב Turnpike Motel שממוקם ממש על I-95 הידוע לשמצה. זרקנו את המזוודות ונסענו העירה. אחרי טיול נחמד בעיר ואחרי שגילינו שהמסעדה המומלצת ביותר מפוצצת גם היא, הסתפקנו בסנדויץ סרטנים מלא גבינה צהובה וטעימה (טוב רק אני זללתי את הטוסט הנהדר הזה). חזרנו למוטל (שוב אחרי שנסענו כמה מיילים טובים בכיוון הלא נכון) וסגרנו עוד יום.
חבצואל היבוסי,
שמהפעם הבאה יזיין לכולם פחות בשכל!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה