שמפניה של שרות

לפני שנתיים וחצי עברנו, קוקידו ואנוכי, לחבצוליים ומכיוון שקוקידו שותה כמויות מים, שעלולות לייבש את ימת ויקטוריה, נעננו בחיוב להצעתה של אמאדו לתת לנו במתנה את השרות הכדים של מי עדן. ככה כולם היו מרוצים- קוקידו, פולניה מלידה, יכלה להנות ממים בטמפרטורת החדר כל ימות השנה וגם אני... האמת שאני לא מצאתי בזה שום יתרון משמעותי, בעיקר כי אנחנו לא ממש צריכים לסחוב בקבוקים במעלה שלוש קומות בלי מעלית- רבאק אנחנו גרים בחבצוליים.

במשך השנה הראשונה מחלק הבקבוקים כמעט (דגש על הכמעט) שלא פספס את ימי החלוקה. בשנה וחצי האחרונה, זה הפך להרגל- יום החלוקה נקבע ליום מסויים והוא מגיע יום ואפילו יומיים קודם- מה שתוקע אותנו עם 3 בקבוקים ריקים באמצע המטבח או הכניסה לבית. כמו שאתם מכירים אותי, התלוננו על נושא ימי החלוקה- אז מי עדן טענו שיש לנו פשוט לוח חלוקה לא נכון ושלחו חדש, שכנראה גם הוא היה לא נכון כי הבעיה נמשכה. מאוחר יותר גם ביקשנו שיבואו לאסוף את הבקבוקים ולאחר שנאמר לנו שיגיעו תוך 24 שעות, אמרו שיגיעו תוך שבועיים- וואלה יופי!

ביום חמישי האחרון, כשניקינו את הבית, נמאס לי מכל הסיפור- הבנתי שלמעשה מי עדן צריכים לשלם חלק משכר הדירה שלנו. אז התקשרתי היום לבטל את המנוי ואחרי שהסברתי לנציגה את העניין ולא הסכמתי לתת להם צ'אנס נוסף, קבענו שהם באים לאסוף את הכדים בעוד שבועיים.

שעה מאוחר יותר אני מנהל את השיחה הבאה-
ורד: שלום אני ורד נציגה בכירה במי עדן, שמעתי שאתה רוצה לעזוב אותנו
       והתקשרתי לבדוק למה.
אני: תראי, אני ממש עסוק עכשיו, תוכלי להתקשר עוד 10 דקות? (שאלה רטורית)
ורד: תוכל אולי להתקשר אתה?
אני (שכחתי שאני עושה שיחות שימור למי עדן): לא.

אחרי 10 דקות ורד חזרה-
ורד: תרצה אולי לפרט לי מה הסיבה שאתה רוצה להפסיק את השירות?
אני: הסברתי את הכל כבר לטובה מוקדם יותר.
ורד: חבל לי שקיבלת את התחושה שקיבלת ורציתי שתתן לנו הזדמנות לשפר, אני
      מבטיחה לך שמעתה יגיעו הכדים בזמן.
אני: מצטער אבל קיבלתם כבר צ'אנס, לא נראה לי שיש לך משהו לחדש לי ואני
      באמת חושב שיהיה לי יותר פשוט לקנות בקבוקים בסופר ולסחוב אותם לבד 
      ולחסוך לי 26 ש"ח על שירות שאני משלם לכם ולא מקבל כלום בתמורה ואולי
      אפילו בקבוקים זולים יותר.
ורד: אני מצטערת שזו התחושה שקיבלת. כן אבל אל תשכח את עניין הנוחות. אולי
      אני אתן לך עוד קצת זמן לחשוב על ההחלטה שלך?
אני (נוחות? שתבוא לנקות מסביב לחמישה כדים כחולים): אני חשבתי על
     ההחלטה שלי מספיק, אולי את צריכה קצת זמן בשביל לחשוב על ההחלטה
     שלך? תחזרי אלי אם שינית את דעתך.

בקיצור, החברה שמיצרים את השמפניה של הטבע, כנראה השתכרו קצת ולא מצליחים לתקשר עם אנשי השטח שלהם ואנשי השירות שלהם כ"כ מבולבלים שהם מבקשים מהלקוחות הנוטשים להתקשר ולשמר את עצמם.

אני לעומת זאת יוצא מורווח מכל העסק:
1. אני אקנה כמה מים שאני צריך ולא יותר.
2. יהיו לי בקבוקים לחלב (ישר מהפרה, ככה זה שלאבא יש רפת) ולעבודה.
3. זה נחשב להרמת משקולות לסחוב את כל העסק לא?

חבצואל היבוסי,
מממממממממים מים מים...