למי שכבר דואג(ת) זה לא עוד פוסט על פלוצים!
המלחמות של היום זה לא המלחמות של פעם. פעם, אבל ממש פעם, לא היו שידורים חיים אבל גם לא הייתה לפני זה טלויזיה אז מי לא יתלהב מלאות תמונות זזות מקו האש? מאוחר יותר השתכללנו והתחלנו לקבל שידורים חיים אבל בשלב מסויים גם זה התחיל כנראה לשעמם ואנשים חיפשו נחמה ומישהו שירגיע אותם- אז קיבלנו את נחמן שי (אז דובר צה"ל).
בשלב הזה קיבלנו רגיעה של כמה שנים ממלחמות והתחילו פיגועים ואחרי שהצופים התלוננו שלא בא להם לראות חלקי גופות אז צעדנו כמה צעדים אחורה והיום לא משדרים זירת אירוע בלי עריכה מוקדמת (או לפחות ממש ממש בזהירות).
כל הסיפור הזה כנראה ביאס לגמרי את מגישי החדשות הצעירים. בלמחמת המפרץ הם עוד בקושי סיימו תיכון וכשסופסוף יש איזה פיגוע אסור להם להביא תמונות קשות. אכן תמונות קשות.
ולכן עכשיו כל מבצע צבאי הופך לחגיגת טברה או למינימום מסיבת חצר בצל התותחים. הרי יש אקשן ויש מי שירצה לראות, אז מה זה משנה ש7- מעלות בחוץ ואנחנו לא ממש שומעים מה אומרים לנו באוזניה או מה כתבנו הצבאי מקשקש, העיקר הוא שכולנו פה בחוץ מתחממים על המנוע של הטנק, לא?
חבצואל היבוסי,
היפו היפו...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה