אתמול, ככה באמצע היום, הלכנו לברית של הבן השני של תיקי ואלצ'קו (הידוע גם כארל'ה או ג'יבס- מה שבא לכם). ככה בין הפרגית לערלה פתאום צצה לי מול הפרצוף עדי, שעבדה איתי פעם מזמן באיזו חברת אינטרנט קטנה ולא מוכרת (הא...) ואפילו כבר זכתה פה לאיזכור קודם. עדי ומישל (נשואים היום) מאוד אוהבים מוסיקה ולמעשה העברנו כמה הפסקות יחד בהאזנה לכל מיני דברים מוזרים שהבאתי איתי לעבודה.
עדי, שצצה לה ככה בברית כי היא עובדת היום עם אלצ'קו, סיפרה לי שמישל (פרט לעבודה) עושה מוסיקה- ולשמחתי הרבה יש לו (The Color Green) אתר ב myspace.com. כמובן שנכנסתי, האזנתי ועכשיו תורכם!!! האמת תענוג של מוסיקה- קשה לי להגדיר סיגנון מסויים אבל אני אהבתי (קראנצ' נראה לי שגם אתה תאהב).
מאוחר יותר כשהגענו לנו לביתנו החביב, הוקרן הסרט ג'ונו (להזכירכם אנחנו לא מחוברים לאף חברה) אך לצערנו נתקע באמצע ונאלצנו לראות את I Am Legend עם וויל סמית.
I Am Legend הוא סרט שהסיבה היחידה לראות אותו היא לראות את מנהטן ריקה מאדם. פה נגמר כל הסיפור ומקבלים סרט זומבים סטנדרטי לחלוטין.
אחרי מאמצים, הדבקות ויום עבודה נמצאה גירסה תקינה של ג'ונו
Jonu- הוא: חמוד, מקסים, יפה, מרגש, מעניין, אנושי, מצחיק וכל דבר טוב (ופלצני משהו) שאפשר להגיד על סרט עם סיפור פשוט עם שחקנים מעולים. סיפור על ג'ונו- נערה בתיכון שנכנסת בטעות להריון ומוצאת הורים מאמצים במודעה בעיתון. יופי של סרט!!!
חבצואל היבוסי,
יש דגים שמדברים אנגלית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה