קוקי ואני חגגנו יום נישואים שני ביום ראשון האחרון ולרגל המאורע הזמנו צימר באמירים. קצת מטופש לזוג שגר במושב להזמין צימר, אבל קראנצ' המליץ וטיסה לחו"ל במצבנו (טוב מצבה של קוקי) לא נראית כמו להיט, אז למה לא צימר?
דבר נוסף שנראה לי בעייתי עם צימרים הוא הג'קוזי ובעיקר בישוב כמו אמירים. הרי כולם שם כי הם מוזרים ולא אוכלים בשר, נכון? וכאילו טבע זה הקטע שלהם, אז למה לדחוף ג'קוזי בקוטר 180 ס"מ לצימר של שני אנשים? לא נשמע קצת בזבזני? (ואני מתעלם לחלוטין מהעובדה שהם מחסלים שם את היער רק בשביל לגור בטבע). בכל אופן, היה אחלה ארוח- הצימר היה נפלא והאמא של בעל הצימר קיבלה אותנו בנעימים והכל היה מאוד מפנק (נוף מטריף) אז אני אפרגן בחזרה ואתן לכם את הלינק לצימר מאחורי היער של משפחת חמיאל.
כמו שאמר פעם איש חכם "אבל לאכול צריך" כבר ביום חמישי מצאנו את עצמנו בדוריס קצבים בראש פינה. מכיוון שחצי מדינה כבר הייתה שם אני פשוט אסכם ב"היה טעים". מכיוון שלא בא לנו קינוח של מסעדה החלטנו לנסות מקום שקוקי שמעה עליו בשם שוֹקוֹלַטֶה גם באתר השחזור בראש פינה (פשוט עולים לפינה של ראש פינה). בתוך אחד ממבני השחזור, מבנה אבן של הברון רוטשילד, מסתתרת מסעדה על טהרת השוקולד!!! כמובן שניתן למצוא שם המון שוקולד ומשקאות שוקולד וקינוחי שוקולד- אבל אפשר גם להזמין מרק שוקולד... תענוג!
ביום שישי, אחרי טיול קצר של דקה וחצי מהאוטו לבריכת הקצינים, שם טבלנו את הרגליים (איזה כייף שקוקי בהריון, לא צריך ללכת יותר מידי) ואחרי שקנינו בורקסים וראינו זרזיף שהיה פעם מפל ברמת הגולן, חזרנו לנמנם בצימר ואז יצאנו לחוות בת-יער.
בחווה יש מסעדה ואמנם הכל מריח מסוסים (או לפחות ממה שהם השאירו אחרי ארוחת הערב) לא אוכלים שם סוסים, אוכלים שם פרות. אז למי שבא לנסוע אל תוך היער בין צומת מחניים לצפת ואז לשבת במסעדה בנוסך המערב הפרוע עם מלצריות שלובשות חולצות פלנל משובצות ולשבת על ספספלי עץ- למי באמת מוכן לקבל את כל זה מצפה אחלה ארוחה. מה שהכי טוב שם הוא העובדה שהם לא נוגעים בבשר ומגישים אותו צלוי ובלי שטויות- מי שרוצה יכול להוסיף רוטב על השולחן- אני לא! וכך אחרי 5 דקות נעלמו להם 400 גרם של אנטריקוט ויכולתי להתפנות לנקות את העצם משאריות הבשר שנותרו עליה... ממממ.... טעיייייייייייייייייייייייייייייייים.....
לצערי גם משפחה של ג'וחים עם מאתיים ילדים דמויי עגל, הגיעה למקום והעכירה את האוירה, אבל הידיעה שאני לא אראה אותם יותר והסיכוי שהרכב שלהם עף לתהום בדרך הביתה, על כל יושביו, מנחמת אותי מספיק.
מכיוון שאני באמת מרגיש ששחטו אותי בעין-כמונים היום ולקחו 89 ש"ח לאדם על ארוחת בוקר אני רק אציין שפלצנות כזו אפשר למצוא בזול יותר בת"א.
שיהיה לנו במזל... וכן ירבו! אוהב את קוקי שלי, שסובלת אותי כמו שאני (ומשנה לשנה יש יותר ויותר ממני).
חבצואל היבוסי,
אבל לאכול צריך!
6 תגובות:
לכל מי שהולך להתלונן-
מצטער מראש- ראיתי את הפדיחה עכשיו.
מי שהבין הבין ומי שלא לא!
בנוסך???
לא על שגיאות כתיב אני לא מתעכב.
קורא שיש טעויות הקלדה וזה לא ממש מזיז לי האמת.
כנראה שאתה לא אחד מאלה ששם לב לפדיחה :)
שנות הנישואין???
ואם אני אגיד לך שזה לא רשום בפוסט בכלל, זה ירגיע אותך?
חבצואל יה אובססיבי!
הוסף רשומת תגובה