ממחר- מותר לדרוס

איזו גברת הרצוג (סליחה פרופסור) טוענת שצריך לחון את בניזרי. למה?

1. כי הוא מזרחי- ואם שחררו את בלומנטל, זה רק בגלל שהיא אשכנזיה ואם משחררים אשכנזיה צריך לשחרר מזרחי.
2. בזכות פועלו האמיץ למען חלשים.

אני לא צוחק- היא כתבה את זה בעצמה.

עם הנקודה הראשונה אין לי יותר בעיה. חשבתי על זה היום והגעתי למסקנה שאין בעיה של גזענות במדינה- לפחות לא בסביבתי. אני באמת לא מצליח להזכר במקרה אחד שבו מישהו מהסובבים אותי לא קודם, או קופח או שניזוק בגלל מוצאו. אני רואה סביבי פירגון להצלחה וההצלחה היא תוצר של השקעה. לכן אני יכול לקבוע בוודאות שגזענות בימנו היא אמצעי פוליטי מובהק.

הנקודה השניה בעייתית מבחינתי. גברת הרצוג (מצטער לא ראיתי תעודה) נותנת לגיטימציה לקבלת שוחד על ידי כל איש ציבור. הרי בזמן כלשהו רובם תרמו ועזרו לחלשים, לא? לפחות הם יצרו תחושה שכזו. אם כך, יש להכיל את הרעיון גם על תחומים אחרים והנה מספר דוגמאות:

• נהג אוטובוס, שבמשך 25 שנה אהב ודאג לכל ילד שהסיע, דאג להוריד ליד הבית כשירד גשם, תמיד דיבר בנעימים והיה אהוד על כולם ונחקק בזכרונם של ילדים רבים בגלל טוב ליבו- יום אחד גנב רמזור, 3 ילדים נהרגו- האם יש לשחררו?
• מנהל בית תמחוי- הוציא המון כסף מכיסו בכדי לעזור לנזקקים, הקדיש לילות לטיפול בקשישים- הטריד מינית עובדת- סה”כ איש טוב לא?
• עו”ד שתרם רבות לקהילה, יצג נזקקים בחינם, תרם כספים לשיקום נוער במצוקה- גנב את כל כספם של ניצולי שואה- אמנם מעילה באמון, אבל איזה איש נחמד?

כל הנ”ל הם אנשים פרטיים- אדון בניזרי הוא אישיות ציבורית שמעל באמון ציבור הבוחרים וכך גם חבריו בלומנטל והירשזון. אלה אנשים שצריכים ליצג מופת ויושר ולכן הציבור בחר בהם ומשלם להם- התרומה שלהם לקהילה היא חובתם ולא איזו פעילות פילטרופית בשעות הפנאי- הם שם בשביל אותם נזקקים וכאשר הם מועלים באמונם- הם חייבים לשלם ומכיוון שהם ניצלו את מעמדם הם צריכים גם לשלם יותר.

מות בעלה של גברת בלומטל לא מזיז לי בדיוק כמו שלה לא הזיז לבצע את העברות שביצעה- לשבת ולחייך כל זמן המשפט.

הבעיות הרפואיות של הירשזון לא מעניינות אותי- מבחינתי שיסבול עוד קצת, אני בטוח שהוא אכל מספיק על חשבוני כשהיה בריא.

העובדה שבניזרי לא יהיה עם משפחתו בחגים לא מרגשת אותי בכלל- בתי הכלא מלאים בפושעים שיארחו לו חברה- ברוכה הבאה למשפחת הפשע- ואם הוא ירגיש בודד- גברת הרצוג יכולה לבקר אותו מידי פעם.

חבצואל היבוסי,
אם רק היתה לי חסינות…