למי שלא עוקב, ביום שני האחרון יצאתי לי לחופשה באילת, לאחר שהירידה לסיני ירדה מהפרק עקב השתפנות המונית של חברים. בקיצור ירדנו לאילת ולהלן המשתתפים:
שוקי, הידוע בחיבתו לאוהלים.
ויצו, הידוע בחיבתו לציורים.
יקותיאל, הידוע בחיבתו למלונות.
ועבדכם הנאמן, חבצואל היבוסי, שידוע כבר יותר מדי.
כל הנ"ל נדחסו אל תוך הפונטו XTZ המקרטעת שלי! שמאז תקוע באלכסון עצבני ימינה מאחר וכולם התעקשו לשבת בצד ימין של הרכב (אני העדפתי את המושב מאחורי ההגה, נראה לי הכרחי באותה העת). אז בבוקר יום שני, באיחור של שעה, יצאתי ואספתי את החבורה המרנינה הנ"ל ואחד אחד נדחסנו אל תוך הרכב. הצרות האמיתיות התחילו שגילינו שיש יותר ציוד מאנשים, וזה עוד היה בנתניה. כשהגענו ליקותיאל נאלצנו לבשר לו שהוא יאלץ להפרד ממספר חפצים (לפחות תיק גב אחד ופק"ל קפה). יקותיאל ויתר על החפצים לאחר שהובהר לו שזה או הוא או הם ויצאנו לדרך כששוקי וויצו דחוסים טוב טוב במושב האחורי. מכיוון שיום השואה חל באותו יום, לא היה להם על מה להתלונן! הפונטו ללא ספק עדיפה על רכבת.
התכנון המקורי לעצירה בים המלח ל"נַפְנַף" קצרצר התבטל מאחר ולא היה מקום ברכב לבשר, אז ירדנו ישירות אילתה!
אי שם בשעות הערב המוקדמות נחתנו באילת והתמקמנו לבירה ומנוחה בחוף הוילדג', שהיה ריק מכל אדם (האמת היו שם כמה אבל ריק נשמע הרבה יותר ציורי). התיישבנו לנו על כסאות הפלסטיק הצהובים, שתינו בירה טובה (זה דווקא מדוייק) ועישנו נרגילה מול הים. כשנמאס מכל זה יצאנו לחפש לויצו משקפי שמש, חיפוש שנגמר במשקפי שמש חדשות לשוקי, ויצו המשיך למצמץ אל קיצו הקרב.
בשלב הזה כבר כולנו היינו מורעבים ולכן לאחר בירור קצרצר מצאנו את עצמנו במסעדת אכול כפי יכולתך: Casa do Brazil !!! לחגיגה הצטרפו שץ (הידוע בחיבתו לחמוטל) וחמוטל (הידועה בחיבתה לשץ).
CASA DO BRAZIL
מסעדה ברזילאית מצוייייייייינה! תמורת 88 ₪ אתה זוכה לפינוק של 11 סוגי בשר בסבב מטורף שמלווה בשרות אדיב עד משפחתי וצעקות משעשעות במיוחד של השף, שהאהובה עלי הייתה "כולם אוכלים בקאזה דו ברזיל ומי שגומר אחרון נראה כמו שרון... אי אי אי..."
כמובן שהבשר מעולה ואתה זולל כאוות נפשך! מומלץ בחום.
הזלילה התחילה מהר למדי. אני זכיתי להגשה הראשונה והאחרונה בכל סבב (כן כן קיבלתי כפול בכל סבב) והסבבים מהירים למדי, אתה בקושי מסיים מנה ומייד מגיע עוד נתח בשר חדש. אז אחרי סבב של 11 סוגי בשר, שכלל- צ'וריסוס, ירך עגל, אנטרקוט, אסדו, כבד בקר, מולרד, כנפיים (היחיד שלא נגעתי בו) ועוד מיני תענוגות קרניבוריים, זללנו עוד אנטרקוט וקינוחים בשרניים אחרים, שלאחריהם קינחנו במתוקים שונים- כל כך רציתי לבכות! אני כל כך אוהב בשר! (לאחרונה הגעתי למסקנה שקרניבור חייב חברה קרניבורית, זה לא אותו הדבר אם זוג לא יכול להעריך בשר ביחד). חמוטל הפתיעה אותי באותו ערב בהפגנת תאבון בריא (הבחורה נראית מצויין וזוללת להנאתה- תקנאו בנות היא נראית מצויין, תקנאו בנים היא של שץ!).
נראה לי שעברו שעתיים- שלוש במסעדה הנפלאה הזו ושוב מצאנו את עצמנו מסתובבים בעיר שטופת הערסים והפרנקופונים הזו! איכשו הגענו לmonkeys (האמת שלא היתה הרבה ברירה, היינו בבגדי ים עדיין). הנה המלצה נוספת- אל תאמינו למלצרים במקום- משקה הבית הוא משקה ורדרד ומגעיל במיוחד, אבל פרט לזה היה ערב מצויין- התגעגעתי לשץ הצעיר הזה @_@.
בסביבות 2 בלילה מצאנו את עצמנו שיכורים למחצה ומנסים להרכיב אוהלים, שלמעשה אחד מהם בעל מוטות שבורים. הצלחנו לבסוף וכל אחד פרש לצחנת שכנו לאוהל ונירדם על גבשושיות החול האילתי. בבוקר התעוררתי יותר עקום ממה שאני בד"כ (ואני עקום). נראה לי שכמה ברגים התרופפו לי במהלך הלילה (ויש לי ברגים, תאמינו לי) אבל כל זה התגמד כנגד הסאונה האימתנית של האוהל. התפננו בזריזות למקום מבטחים אחר- מתחם BIG! מייד יצאנו לצייד משקפיים נוסף לויצו וחיפוש אחרי ארוחת בוקר. בית הקפה זכה לארח אותנו בזמן הלא נכון של "סיימנו לעכל את הבשר מאתמול ועכשיו הזמן לפנות מקום". אז אחרי שאני כמעט הקאתי את נשמתי בגלל קרואסון מעופש ואחרי שכולם חירבנו את עצמם לדעת, המשכנו בתוכנית המקורית של לא לעשות כלום... אז קנינו כדורעף ומזרן ים מהודר וחזרנו לים.
טורניר הכדורעף (שנימשך רק ל90% משחק) החל מייד! שוקי ויקותיאל נגד ויצו ונגדי. כתמיד הייתי ממש גרוע אבל לפחות לא הייתי היחיד. שוקי ויקותיאל פתחו עלינו פער אבל אז חלה תפנית מפתיעה כאשר כתפו הימנית של שוקי החליטה לזוז למקומות מכאיבים (מכאיבים לשוקי, מצחיקים לסובבים). שוקי התחיל להתפתל מייד עם מבט זועם כלפי כל מי שחשב שהוא זה שיחזיר את הכתף למקומה (כולל בַּבַּה הזללן). בסופו של דבר שוקי הצליח להחזיר את הכתף למקומה ואחרי 2 אדויל ושקית קרח הוא גם נרגע. הטורניר המשיך מאוחר יותר (הפעם יקותיאל ואני נגד שץ וויצו, הפעם אנחנו פתחנו פער) עד למותו הטראגי של הכדור בשיח קוצני במיוחד!
מספר שעות מאוחר יותר, אחרי שהספקנו לזלול שוב ואחרי שויצו אכל דג (לראשונה בחייו או לראשונה במסעדה, מחק את המיותר) מצאנו את עצמנו מחסלים בקבוק של וודקה סיטרון (לא טעים, ואני דווקא אוהב וודקה). אחרי שכולם היו שיכורים (חוץ ממני, שנכנסתי למצב רוח עצבני במיוחד) המשכנו לחפש מקום לבלות בו, אני אדלג על אותו הערב כי באמת הייתי עצבני והוא לא הלך בכיוון הנכון.
למחרת היה יום אילתי טיפוסי- שמש וים! והביתה דרך אבו- גוש (שוב רעבים).
לסיכום:
אני לא סובל את אילת! לא שלא נהניתי אבל בפעם הבאה גם אם מחסלים את ערפאת אני נוסע לסיני!!!
***
פניני תמיכה
תוך כדי עריכת הדף, מצאתי קבצים מלפני חודשיים שבהם כתבתי מה אני חושב על לקוחות במהלך העבודה, אז הנה כמה דוגמאות למה שלקוחות יכולים לעשות לך:
* איזה מתח.... יש לי תחושה שהלקוח הזה ממש חושב שאני רואה את מה שקורה במחשב שלו.
* תודה לך על הפיהוק דני! אולי אני אביא איזה גרעפס ככה בשביל האווירה.
* באיזה אושר הוא מכריז על השגיאה. נראה לי שהוא מרוצה מהמצב, אולי נשאיר אותו ככה?
* פשוט לא מחובר. למה הוא מספר לי על הבעיות הנפשיות של המחשב שלו?
* כן כן אתה ממש גאון, איך הגעת למסקנה שאם המודם לא מסונכרן זו הבעיה שלנו ולא של בזק אני לא מבין אבל אתה בטח מומחה גדול.
האמת שיש עוד כמה אבל אני אשאיר משהו לפעם הבאה, בינתיים תזכרו שאינטרנט זה לא לכל אחד!
אז שיהיה שמח,
חבצואל היבוסי,
כששוכחים משלמים!
שוקי, הידוע בחיבתו לאוהלים.
ויצו, הידוע בחיבתו לציורים.
יקותיאל, הידוע בחיבתו למלונות.
ועבדכם הנאמן, חבצואל היבוסי, שידוע כבר יותר מדי.
כל הנ"ל נדחסו אל תוך הפונטו XTZ המקרטעת שלי! שמאז תקוע באלכסון עצבני ימינה מאחר וכולם התעקשו לשבת בצד ימין של הרכב (אני העדפתי את המושב מאחורי ההגה, נראה לי הכרחי באותה העת). אז בבוקר יום שני, באיחור של שעה, יצאתי ואספתי את החבורה המרנינה הנ"ל ואחד אחד נדחסנו אל תוך הרכב. הצרות האמיתיות התחילו שגילינו שיש יותר ציוד מאנשים, וזה עוד היה בנתניה. כשהגענו ליקותיאל נאלצנו לבשר לו שהוא יאלץ להפרד ממספר חפצים (לפחות תיק גב אחד ופק"ל קפה). יקותיאל ויתר על החפצים לאחר שהובהר לו שזה או הוא או הם ויצאנו לדרך כששוקי וויצו דחוסים טוב טוב במושב האחורי. מכיוון שיום השואה חל באותו יום, לא היה להם על מה להתלונן! הפונטו ללא ספק עדיפה על רכבת.
התכנון המקורי לעצירה בים המלח ל"נַפְנַף" קצרצר התבטל מאחר ולא היה מקום ברכב לבשר, אז ירדנו ישירות אילתה!
אי שם בשעות הערב המוקדמות נחתנו באילת והתמקמנו לבירה ומנוחה בחוף הוילדג', שהיה ריק מכל אדם (האמת היו שם כמה אבל ריק נשמע הרבה יותר ציורי). התיישבנו לנו על כסאות הפלסטיק הצהובים, שתינו בירה טובה (זה דווקא מדוייק) ועישנו נרגילה מול הים. כשנמאס מכל זה יצאנו לחפש לויצו משקפי שמש, חיפוש שנגמר במשקפי שמש חדשות לשוקי, ויצו המשיך למצמץ אל קיצו הקרב.
בשלב הזה כבר כולנו היינו מורעבים ולכן לאחר בירור קצרצר מצאנו את עצמנו במסעדת אכול כפי יכולתך: Casa do Brazil !!! לחגיגה הצטרפו שץ (הידוע בחיבתו לחמוטל) וחמוטל (הידועה בחיבתה לשץ).
CASA DO BRAZIL
מסעדה ברזילאית מצוייייייייינה! תמורת 88 ₪ אתה זוכה לפינוק של 11 סוגי בשר בסבב מטורף שמלווה בשרות אדיב עד משפחתי וצעקות משעשעות במיוחד של השף, שהאהובה עלי הייתה "כולם אוכלים בקאזה דו ברזיל ומי שגומר אחרון נראה כמו שרון... אי אי אי..."
כמובן שהבשר מעולה ואתה זולל כאוות נפשך! מומלץ בחום.
הזלילה התחילה מהר למדי. אני זכיתי להגשה הראשונה והאחרונה בכל סבב (כן כן קיבלתי כפול בכל סבב) והסבבים מהירים למדי, אתה בקושי מסיים מנה ומייד מגיע עוד נתח בשר חדש. אז אחרי סבב של 11 סוגי בשר, שכלל- צ'וריסוס, ירך עגל, אנטרקוט, אסדו, כבד בקר, מולרד, כנפיים (היחיד שלא נגעתי בו) ועוד מיני תענוגות קרניבוריים, זללנו עוד אנטרקוט וקינוחים בשרניים אחרים, שלאחריהם קינחנו במתוקים שונים- כל כך רציתי לבכות! אני כל כך אוהב בשר! (לאחרונה הגעתי למסקנה שקרניבור חייב חברה קרניבורית, זה לא אותו הדבר אם זוג לא יכול להעריך בשר ביחד). חמוטל הפתיעה אותי באותו ערב בהפגנת תאבון בריא (הבחורה נראית מצויין וזוללת להנאתה- תקנאו בנות היא נראית מצויין, תקנאו בנים היא של שץ!).
נראה לי שעברו שעתיים- שלוש במסעדה הנפלאה הזו ושוב מצאנו את עצמנו מסתובבים בעיר שטופת הערסים והפרנקופונים הזו! איכשו הגענו לmonkeys (האמת שלא היתה הרבה ברירה, היינו בבגדי ים עדיין). הנה המלצה נוספת- אל תאמינו למלצרים במקום- משקה הבית הוא משקה ורדרד ומגעיל במיוחד, אבל פרט לזה היה ערב מצויין- התגעגעתי לשץ הצעיר הזה @_@.
בסביבות 2 בלילה מצאנו את עצמנו שיכורים למחצה ומנסים להרכיב אוהלים, שלמעשה אחד מהם בעל מוטות שבורים. הצלחנו לבסוף וכל אחד פרש לצחנת שכנו לאוהל ונירדם על גבשושיות החול האילתי. בבוקר התעוררתי יותר עקום ממה שאני בד"כ (ואני עקום). נראה לי שכמה ברגים התרופפו לי במהלך הלילה (ויש לי ברגים, תאמינו לי) אבל כל זה התגמד כנגד הסאונה האימתנית של האוהל. התפננו בזריזות למקום מבטחים אחר- מתחם BIG! מייד יצאנו לצייד משקפיים נוסף לויצו וחיפוש אחרי ארוחת בוקר. בית הקפה זכה לארח אותנו בזמן הלא נכון של "סיימנו לעכל את הבשר מאתמול ועכשיו הזמן לפנות מקום". אז אחרי שאני כמעט הקאתי את נשמתי בגלל קרואסון מעופש ואחרי שכולם חירבנו את עצמם לדעת, המשכנו בתוכנית המקורית של לא לעשות כלום... אז קנינו כדורעף ומזרן ים מהודר וחזרנו לים.
טורניר הכדורעף (שנימשך רק ל90% משחק) החל מייד! שוקי ויקותיאל נגד ויצו ונגדי. כתמיד הייתי ממש גרוע אבל לפחות לא הייתי היחיד. שוקי ויקותיאל פתחו עלינו פער אבל אז חלה תפנית מפתיעה כאשר כתפו הימנית של שוקי החליטה לזוז למקומות מכאיבים (מכאיבים לשוקי, מצחיקים לסובבים). שוקי התחיל להתפתל מייד עם מבט זועם כלפי כל מי שחשב שהוא זה שיחזיר את הכתף למקומה (כולל בַּבַּה הזללן). בסופו של דבר שוקי הצליח להחזיר את הכתף למקומה ואחרי 2 אדויל ושקית קרח הוא גם נרגע. הטורניר המשיך מאוחר יותר (הפעם יקותיאל ואני נגד שץ וויצו, הפעם אנחנו פתחנו פער) עד למותו הטראגי של הכדור בשיח קוצני במיוחד!
מספר שעות מאוחר יותר, אחרי שהספקנו לזלול שוב ואחרי שויצו אכל דג (לראשונה בחייו או לראשונה במסעדה, מחק את המיותר) מצאנו את עצמנו מחסלים בקבוק של וודקה סיטרון (לא טעים, ואני דווקא אוהב וודקה). אחרי שכולם היו שיכורים (חוץ ממני, שנכנסתי למצב רוח עצבני במיוחד) המשכנו לחפש מקום לבלות בו, אני אדלג על אותו הערב כי באמת הייתי עצבני והוא לא הלך בכיוון הנכון.
למחרת היה יום אילתי טיפוסי- שמש וים! והביתה דרך אבו- גוש (שוב רעבים).
לסיכום:
אני לא סובל את אילת! לא שלא נהניתי אבל בפעם הבאה גם אם מחסלים את ערפאת אני נוסע לסיני!!!
***
פניני תמיכה
תוך כדי עריכת הדף, מצאתי קבצים מלפני חודשיים שבהם כתבתי מה אני חושב על לקוחות במהלך העבודה, אז הנה כמה דוגמאות למה שלקוחות יכולים לעשות לך:
* איזה מתח.... יש לי תחושה שהלקוח הזה ממש חושב שאני רואה את מה שקורה במחשב שלו.
* תודה לך על הפיהוק דני! אולי אני אביא איזה גרעפס ככה בשביל האווירה.
* באיזה אושר הוא מכריז על השגיאה. נראה לי שהוא מרוצה מהמצב, אולי נשאיר אותו ככה?
* פשוט לא מחובר. למה הוא מספר לי על הבעיות הנפשיות של המחשב שלו?
* כן כן אתה ממש גאון, איך הגעת למסקנה שאם המודם לא מסונכרן זו הבעיה שלנו ולא של בזק אני לא מבין אבל אתה בטח מומחה גדול.
האמת שיש עוד כמה אבל אני אשאיר משהו לפעם הבאה, בינתיים תזכרו שאינטרנט זה לא לכל אחד!
אז שיהיה שמח,
חבצואל היבוסי,
כששוכחים משלמים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה