הנה זה מתחיל

איזה כייף... עוד שבועיים זה קורה.
אני יודע שרבים מכם/ן יחשיבו את העניין כסטייה או כדפיקות כללית בלתי ניתנת לריפוי. אבל לי זה ממש לא איכפת, אני יוצא למילואים ושמח בחלקי!

למה אני כל כך שמח? שאלה מצויינת, פשוט הברקה של שאלה. אז ככה:
בשרות הסדיר שלי (סדיר כמו מחזור , רוב השרות עשיתי כל שבת רביעית) שרתתי לי בבסיס חיל האוויר דרומי וחביב במיוחד. אעפ"י שהיה לי מפקד נאצי חצי מהשרות, ואני מתכוון לנאצי נאצי חסר מצפון ושיער ראש, היו לי חיים טובים. כך שגם במילואים אני שם.

שאני עזבתי את הבסיס (אי שם ב- 98) עזבתי את הגף עם טלוויזיה שלא ממש עובדת, מערכת סטריאו מקולקלת ומיטה מצחינה מבמבה ויצורים אחרים. בקיצור ג'יפה ג'יפה...

עברו שנים במהלכן הגף התדרדר יותר ויותר. התדרדר עד כדי כך שבמילואים שמחתי לקבל חדר במגורים ולא בגף. טוב אני אפסיק עם זה ניגש לעיקר...

במילואים האחרונים גילינו להפתעתנו (אני ודודו כמובן) שהגף עבר שיפוץ כללי... המקום לא נקי יותר (בכל זאת נגב זה נגב ואבק זה אבק) אבל צ'ופר בריהוט סביר ו... DVD עם מערכת סראונד...

מה זה הדבר הזה?

בקיצור אני הולך לעשות חיים.
5 ימי מילואים של סרטים, נרגילות ותה משובח... איזה עונג.

למעוניינים להצטרף, הסעות מסודרות מתחנה מרכזית חבצוליים.
***

פנינת תמיכה
והיום פנינה קטנה אחת, אך חזקה במיוחד.

קיבלתי לי לקוחה חביבה שלא הצליחה לשלוח דואר. השגיאה העידה שמשהו לא מוקלד נכון בשורת הנמען. עברנו ובדקנו אך לא מצאנו כלום.
בסופו של דבר שאלתי את הלקוחה "מה כתוב בשורת המכותבים ("עותק")?"
לקוחה "כתובה הספרה 1".
אני "תמיד כתוב שם 1?"
לקוחה "לא, רק שאני רוצה לשלוח עותק אחד".

אוי לתמימות, תאמינו לי, זו מחשבה מקורית.

אז שהרבה כסף יהיה לכם,

חבצואל היבוסי,
אוכל סמבוסק בצרורות.