הבטחתי המשך ביום שבת והנה ההמשך מגיע... חלק מהאנשים לא יופיעו כאן (גם בשמות בדויים, מכיוון שהם הבריזו מהעבודה באותו יום) אני רק אתן תזכורת קטנה לאיך הסתיים העדכון הקודם:
"שעה וחצי אנשים מתחילים להגיע אז אני הולך לשתות איזה קפה עם אייריש ולהתקלח..."
שאלתי שוב את קוקידו לאן נלך והיא אמרה לי להתייעץ בסידני, סידני הציע את ה- Mecca בנחלת בנימין בטענה שיש שם הרבה מקום ולא צפוף. צלצלתי לעוד כמה אנשים (שטענו שהם במשמרת), אמרתי שאנחנו הולכים למכה והלכתי להתקלח. שאלתי את קוקידו מה נאכל, אבל היא הציעה שנאכל במכה. שמח וטוב לבב נכנסתי למקלחת.
לקראת 20:00 סידני הגיע והתיישבנו והתחלנו בעיסוקינו (לא משנה מה הם בדיוק אבל בואו נגיד שמרוכזים כבר לא היינו). בשלב הזה חזי וצבייה התקשרו להודיע שהם יגיעו ישר למכה וכנ"ל שוקי. טוסטר, סידני מזי ואני היינו גמורים, רק קוקידו הסתגרה לה בחדר מסיבה לא מובנת. ראינו כמעט את כל "נקמת הפטיש העברי" בפעם השניה (הפעם הרבה יותר מצחיק) כשקוקידו נכנסה ואמרה שכדאי שאני אלבש מכנסיים נורמאלים ונצא למכה. אחרי שגיליתי שלבישת המכנסיים הייתה קשה ביותר, החלטתי שאני אנעל נעליים בסלון, מחשש שימצאו אותי מרוח על הרצפה בניסיון לשרוך את השרוכים.
יצאנו החוצה למכה שמחים ומאושרים. כשבאנו להחנות פתאום ראיתי את יקותיאל מתהלך לו בשדרות רוטשילד, מייד פתחתי חלון וקראתי לו:
אני: מה המצב יקותיאל? מה אתה עושה פה?
יקותיאל: אהה...
אני: מחכה לחברים?
יקותיאל: כן.
אני: איפה אתם יושבים?
יקותיאל: פה בהמשך הרחוב.
אני: אז תקפוץ להגיד שלום, אנחנו במכה ותגיד מזל טוב יש לי יומולדת!
החניון היה מלא וסידני התעקש שאני אבוא לחפש איתו חניה. מצאנו חניה והמשכנו למכה, לא לפני שטוסטר קנה סיגריות.
נכנסתי ראשון למכה ומול הכניסה יש שולחן ארוך, העניין הוא שסביב השולחן ישבו כל החברים שלי (מרביתם לפחות)!
מההתרגשות התחלתי להתרוצץ בין כולם, לא ידעתי איפה למקם את עצמי בחצי שעה הראשונה.
היה ערב נהדר, בין הנוכחים היו גם שץ וחמוטל, שהגיעו מאילת (טוב מראשון אבל הם אילתים), חוץ מהם הרשימה ארוכה אז אני אחסוך את זה ממכם כרגע. באמת היה ערב נהדר וזה הזמן להצהיר כמה שאני אוהב את קוקידו שהצליחה לארגן לי את ההפתעה הזו (וגם בלי קשר להפתעה כמובן!).
"שעה וחצי אנשים מתחילים להגיע אז אני הולך לשתות איזה קפה עם אייריש ולהתקלח..."
שאלתי שוב את קוקידו לאן נלך והיא אמרה לי להתייעץ בסידני, סידני הציע את ה- Mecca בנחלת בנימין בטענה שיש שם הרבה מקום ולא צפוף. צלצלתי לעוד כמה אנשים (שטענו שהם במשמרת), אמרתי שאנחנו הולכים למכה והלכתי להתקלח. שאלתי את קוקידו מה נאכל, אבל היא הציעה שנאכל במכה. שמח וטוב לבב נכנסתי למקלחת.
לקראת 20:00 סידני הגיע והתיישבנו והתחלנו בעיסוקינו (לא משנה מה הם בדיוק אבל בואו נגיד שמרוכזים כבר לא היינו). בשלב הזה חזי וצבייה התקשרו להודיע שהם יגיעו ישר למכה וכנ"ל שוקי. טוסטר, סידני מזי ואני היינו גמורים, רק קוקידו הסתגרה לה בחדר מסיבה לא מובנת. ראינו כמעט את כל "נקמת הפטיש העברי" בפעם השניה (הפעם הרבה יותר מצחיק) כשקוקידו נכנסה ואמרה שכדאי שאני אלבש מכנסיים נורמאלים ונצא למכה. אחרי שגיליתי שלבישת המכנסיים הייתה קשה ביותר, החלטתי שאני אנעל נעליים בסלון, מחשש שימצאו אותי מרוח על הרצפה בניסיון לשרוך את השרוכים.
יצאנו החוצה למכה שמחים ומאושרים. כשבאנו להחנות פתאום ראיתי את יקותיאל מתהלך לו בשדרות רוטשילד, מייד פתחתי חלון וקראתי לו:
אני: מה המצב יקותיאל? מה אתה עושה פה?
יקותיאל: אהה...
אני: מחכה לחברים?
יקותיאל: כן.
אני: איפה אתם יושבים?
יקותיאל: פה בהמשך הרחוב.
אני: אז תקפוץ להגיד שלום, אנחנו במכה ותגיד מזל טוב יש לי יומולדת!
החניון היה מלא וסידני התעקש שאני אבוא לחפש איתו חניה. מצאנו חניה והמשכנו למכה, לא לפני שטוסטר קנה סיגריות.
נכנסתי ראשון למכה ומול הכניסה יש שולחן ארוך, העניין הוא שסביב השולחן ישבו כל החברים שלי (מרביתם לפחות)!
מההתרגשות התחלתי להתרוצץ בין כולם, לא ידעתי איפה למקם את עצמי בחצי שעה הראשונה.
היה ערב נהדר, בין הנוכחים היו גם שץ וחמוטל, שהגיעו מאילת (טוב מראשון אבל הם אילתים), חוץ מהם הרשימה ארוכה אז אני אחסוך את זה ממכם כרגע. באמת היה ערב נהדר וזה הזמן להצהיר כמה שאני אוהב את קוקידו שהצליחה לארגן לי את ההפתעה הזו (וגם בלי קשר להפתעה כמובן!).
***
עכשיו נגלה איך כל זה התאפשר:
שבוע לפני ההפתעה, קוקידו שדדה מהטלפון הנייד שלי את כל מספרי הטלפון של החברים אותם הזכרתי בשיחות או שהיא כבר מכירה. היא התקשרה לכולם, כולל לכאלה שלא פגשה מעולם (דודו למשל) והודיעה להם על ההפתעה. חלק מהחברים הוזמנו דרך סידני (מאצילה סמכויות הבחורה). ביום שלישי הוזמן המקום במכה.
היו מספר פעמים, שההפתעה כמעט נתגלתה:
בשיחה שלי עם צבייה אמרתי לה שכולם נפגשים והיא כמעט הסיקה שאני כבר יודע הכל.
שרירה גם היא כמעט ונפלה באותו הפח, מאחר ואמרתי לה שנפגשים במכה.
טרטל שוחח איתי במסנג'ר וטען שהוא לא יכול להגיע עקב התחייבות קודמת, אך כמעט שאל בטעות אם אני יודע מהכל, מאותה סיבה של צבייה.
מסתבר שכשנכנסתי למקלחת, קוקידו התקשרה מהר לחזי וצבייה והזהירה אותם שאני לא יודע מכלום ושיגיעו למכה ולא אלי לדירה. כמובן שגם הפגישה עם יקותיאל לא הייתה מקרית ולמעשה הצלתי את יקותיאל בכך שדחפתי לו מילים לפה.
במהלך הנסיעה למכה, התברר שהמקום לא מוכן וכולם עומדים בחוץ וממתינים, לכן טוסטר קיבל פקודה לקנות סיגריות וסידני גרר אותי לחפש חניה.
קוקידו חשבה שאני יודע הכל כשיצאנו מהחניון ואני הייתי מחוייך (ורק בגלל עיסוקינו טרם היציאה) אך כשראתה את הפרצוף המופתע שלי, היא הבינה שלא ידעתי כלום!
בקיצור: אחלה הפתעה!
***
פינת העצה הטובה
תנעלו את הטלפון- מסתבר שקל מאוד לשדוד ממנו מספרים שאתם במקלחת או בשירותים!
חבצואל היבוסי,
שרעב גם אחרי 2 פיתות עם פרגיות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה