אני יודע שזה נראה כמו הזנחה, אבל הפעם באמת שיש סיבה טובה לחוסר העדכון. פשוט היו מספר נושאים שלא יכולתי לכתוב עליהם כל עוד הם לא נסגרו ועל חלקם אני אדבר מייד ועל חלקם בפוסט הבא (שהפעם יהיה קרוב מהרגיל).
הכל התחיל למעשה בשבוע של הפרסום האחרון. קיבלתי הצעה לתפקיד חדש בחברה שיש לה קשרים עיסקיים עם החברה בה אני עובד. ההצעה הייתה גלויה ולכן גם המנהלת הישירה שלי הייתה מעורבת ולמעשה היא הציעה לי את התפקיד ואני חייב לציין שהאמון והתמיכה שלה מדהימים אותי כל פעם מחדש ואני מאחל לכל קוראי הבלוג מנהלת כמותה (ולמי שחושב שאני עושה פה עבודת ליקוק עצבנית- אני יודע בוודאות שאין לה מושג על קיום הבלוג).
הגעתי לראיון עם אותה סמנכ"לית חביבה ונראה היה שיש כימיה טובה ונפרדנו עם ציפיות טובות. מספר ימים מאוחר יותר, אחרי שעניתי על שאלות המהוות חלק מהתפקיד, זומנתי לראיון נוסף, הפעם אצל מנהל ה- system של החברה בכדי שיבחן את הידע הטכני שלי. אני אציין בשלב זה, שהתפקיד אליו הייתי מועמד הינו תפקיד של ניהול צוות התמיכה. הגעתי בשעה הנקובה לאותו המנהל ולאחר שהגענו למסקנה ששנינו יודעים באיזה תפקיד מדובר פסק אותו מנהל חביב "טוב, אז אני מאמין שנתראה". אני כמובן שדי הופתעתי, הרי הגעתי למבחן?! שאלתי "אתה לא רוצה לבחון אותי?" הוא ענה "אתה עוסק בתמיכה טכנית כבר שלוש שנים נכון? מה אני אשאל אותך, מה זה קוקיז?". נפרדנו כידידים.
וכך חלפו להם 3 ימים שנמשכו 6 ימים ואכן תשובה הגיעה: תבוא לחתום על חוזה. בשלב זה נפתחו דיוני שכר, עליהם לא דנו למעשה באף ראיון. אני לא אכנס לזה יותר מידי, כי זה לא לעניין ולא ממש מעניין אז בקצרה: אני ביקשתי X ₪, הם הציעו Y ₪. מכיוון שאני משתכר Z ₪ ומאחר ו- Y קטן מ- Z סירבתי. מוטב לציין כי ניסינו שוב אך גם הפעם לא הגענו להסכמה בעניין ולכן- אני נשאר במקום בו הייתי עד עתה. וואלה, סבבה.
בסוף יוני האחיין החדש שלי זכה לבוא בברית אברהם ועשה זאת בחן. אני סונג'רתי (טוב לא ממש התנגדתי) לצלם את האירוע וחזרתי עם רגליים תפוסות. מסתבר שצלמים קורעים את התחת בעבודה. בנוסף היו כל מיני ימי הולדת מהנים ביותר... בקיצור- חודש של זלילה!
בפרק הבא:
יומולדת לקוקידו והפתעה נוספת...
עכשיו ידידי יש סופרנוס אז תעזבו אותי בשקט!
חבצואל היבוסי,
הכל התחיל למעשה בשבוע של הפרסום האחרון. קיבלתי הצעה לתפקיד חדש בחברה שיש לה קשרים עיסקיים עם החברה בה אני עובד. ההצעה הייתה גלויה ולכן גם המנהלת הישירה שלי הייתה מעורבת ולמעשה היא הציעה לי את התפקיד ואני חייב לציין שהאמון והתמיכה שלה מדהימים אותי כל פעם מחדש ואני מאחל לכל קוראי הבלוג מנהלת כמותה (ולמי שחושב שאני עושה פה עבודת ליקוק עצבנית- אני יודע בוודאות שאין לה מושג על קיום הבלוג).
הגעתי לראיון עם אותה סמנכ"לית חביבה ונראה היה שיש כימיה טובה ונפרדנו עם ציפיות טובות. מספר ימים מאוחר יותר, אחרי שעניתי על שאלות המהוות חלק מהתפקיד, זומנתי לראיון נוסף, הפעם אצל מנהל ה- system של החברה בכדי שיבחן את הידע הטכני שלי. אני אציין בשלב זה, שהתפקיד אליו הייתי מועמד הינו תפקיד של ניהול צוות התמיכה. הגעתי בשעה הנקובה לאותו המנהל ולאחר שהגענו למסקנה ששנינו יודעים באיזה תפקיד מדובר פסק אותו מנהל חביב "טוב, אז אני מאמין שנתראה". אני כמובן שדי הופתעתי, הרי הגעתי למבחן?! שאלתי "אתה לא רוצה לבחון אותי?" הוא ענה "אתה עוסק בתמיכה טכנית כבר שלוש שנים נכון? מה אני אשאל אותך, מה זה קוקיז?". נפרדנו כידידים.
וכך חלפו להם 3 ימים שנמשכו 6 ימים ואכן תשובה הגיעה: תבוא לחתום על חוזה. בשלב זה נפתחו דיוני שכר, עליהם לא דנו למעשה באף ראיון. אני לא אכנס לזה יותר מידי, כי זה לא לעניין ולא ממש מעניין אז בקצרה: אני ביקשתי X ₪, הם הציעו Y ₪. מכיוון שאני משתכר Z ₪ ומאחר ו- Y קטן מ- Z סירבתי. מוטב לציין כי ניסינו שוב אך גם הפעם לא הגענו להסכמה בעניין ולכן- אני נשאר במקום בו הייתי עד עתה. וואלה, סבבה.
בסוף יוני האחיין החדש שלי זכה לבוא בברית אברהם ועשה זאת בחן. אני סונג'רתי (טוב לא ממש התנגדתי) לצלם את האירוע וחזרתי עם רגליים תפוסות. מסתבר שצלמים קורעים את התחת בעבודה. בנוסף היו כל מיני ימי הולדת מהנים ביותר... בקיצור- חודש של זלילה!
בפרק הבא:
יומולדת לקוקידו והפתעה נוספת...
עכשיו ידידי יש סופרנוס אז תעזבו אותי בשקט!
חבצואל היבוסי,
במשטר דיאטה חדש!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה