הכל כבר מסודר- המקום, הזמן, האנשים, הנשק, פרצת אבטחה, הקוד לכספת והתירוץ- אני רק צריך לנהג שודים. שודדים את אחד מסניפי בנק פועלים בת"א, מכה גדולה ואין סיכון בכלל. אנחנו נכנסים ביום חמישי, לפני סגירה, מסיכות על הפנים, דופקים כמה יריות באויר, אולי איזה אגרוף לאיזה פקיד רק בשביל להראות שאנחנו רציניים וזהו- יוצאים החוצה כמו מלכים! עכשיו יש שני תסריטים אפשריים:
1. אנחנו נכנסים לרכב המילוט, מחליפים אותו באיזו פינה ביפו וממשיכים הלאה לחופש.
2. תופסים אותנו, אנחנו שותקים כל המשפט, נשפטים ל- X שנים על שוד מזויין ואז פשוט טוענים שבדיוק החתול של השכנים מת ואנחנו קשורים נפשית כבר שנים ומקבלים חנינה מהנשיא(ה).
יש מתנדבים?
אני באמת מתמלא רחמים לגברת בלומנטל היקרה שלפי YNET ילדיה טוענים בבקשת החנינה כי "אמא נענשה די. כמה אדם יכול עוד לסבול?! אמא מצויה בפתחה של שנת האבל, עומד מולה הקשה מנשוא – החיים בלי בן-זוגה וחברה לחיים, אהבתה הגדולה מזה כארבעים שנה" - אמא כנראה הייתה צריכה לחשוב על זה קצת קודם, ממש דקה לפני שהיא שמה ז' אחד גדול על ערכי הדמוקרטיה והחליטה שלם שוחד בחירות ועוד לצחוק על ציבור הבוחרים ולשמור על זכות השתיקה המחוייכת שלה- אז לפחות בכלא יהיה לה זמן להתאבל בשקט! תנו לציבור לקבוע אם את העונש שלה היא קיבלה או לא.
כנראה שפורטיס צדק כשכתב:
הכל אפשר אם משלמים, להיות אפילו אלוהים
עולם מושלם צבעים יפים ורק אנחנו עוד בוכים
(אמריקה - רמי פורטיס)
חבצואל היבוסי,
מלא בתירוצים טובים.
תגובה 1:
achla keta
הוסף רשומת תגובה