אחד הדברים היפים במאפיה (ואני לא מדבר פה על באגטים אלא על פושעים) הוא שיש חוקים ברורים, אך בלתי כתובים, כמו למשל- לא הורגים נשים וילדים, לא נוגעים במשפחה, לא מלשינים על אחרים, מי שבוגד צריך למות... בסך הכל די נחמד. דבר נוסף שהוא מאוד נחמד במאפיה הוא שדואגים אחד לשני, בעיקר אם מדובר במשפחה.
ההבדל בין מאפיה לסתם פושע מושתן הוא שהמאפיה מחדירה אנשים לעמדות מפתח ודואגת לאינטרסים של המשפחה, שלא תתבלבלו עם ויטמין P המפורסם, פה מדובר בעמדות רמות יותר וכמובן בנושאים כבדי משקל, לא איזה קומבינה לתפקיד של שק"מיסט בבקו"ם.
המאפיה בארץ מתחלקת לשני סוגים- משפחות הפשע מצד אחד ונבחרי הציבור מצד שני. נבחרי הציבור שלנו בעלי דעות מנוגדות, אבל תמיד ידאגו אחד לשני. ברגע שנכנסת למשפחת הח"כים אתה מסודר ולא משנה אם הצבעת פעמיים או שמעלת בכספים, החברה יסדרו אותך כמו שצריך.
אני באמת חושב שמגיע לעם ישראל אוסקר על הסרט האחרון שהוא הוציא שבמרכז עלילתו חברת כנסת מנוולת (לדעתי לפחות) ששלמה שוחד בחירות, שתקה כל החקירה והמשפט, בסופו של דבר קיבלה איזה עונש אבל הכל מסתדר כי למשפחה יש שתולה בבית הנשיא שהולכת לסדר לה חנינה!
The End
מפיק: עם ישראל
בימוי: סקורסזה
חבצואל היבוסי,
מסתבר שגם משפחה אפשר לבחור!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה