50 יורו של תענוג

מדושן עונג אך מלא, יושב לי על המיטה במלון ליד גיברלטר אחרי ביקור במסעדה האהובה עלי (קבלו קבלו) בעולם!!!
מסעדת פטגוניה בלה ליניאה, ספרד.

ביקרתי במסעדה הזו כבר פעמים (1,2). פעם אחת בביקור הקודם שלי מהעבודה ובפעם השניה עם קוקידו, אבל מה שהלך שם הערב ניתן לתאר רק כזלילה חסרת תקנה. נתחיל מזה שהגענו למקום 11 סועדים, כשכולם, פרט לאחד, יודעים (פחות או יותר) מה יש למקום להציע. מחלקת כספים המקומית לקחה פיקוד והייתה אחראית על ההזמנות. אחרי שכולם קיבלו את השתיה, התחילו להגיע לשולחן מטעמי הפתיחה- אמפנדס חריפים (מממ...) צ'וריסוז... מורסיה (בלאק פודינג/ נקניקיות דם), סלט לבבות דקל ואבוקדו (נקרא בואנוס איירס) טעים במיוחד, חצילים חמוצים, גמבה ועוד סלטים (שיהיה לשפנים מה לאכול).

למנות ראשונות הרוב הזמינו "סולו מיו" ו בעיברית פילה- רך, עדין, טעיייים. האורח היחיד שעוד לא ביקר במקום מעולם לא קיבל שום אופציה ופשוט הוזמנה לו המנה הקבועה של החדשים "ביף דה לומו" נתח עסיסי במיוחד (וגם גדול) מגב הפר- מנת חובה לכל אורח חדש. מכיוון שיצא לי שם של אוהב בשר מושבע הזמינו בשבילי את הצ'ולטון למה שאנחנו קוראים טי-בון- נתח ענק לרוחב, לאורך ובעובי של 600 ג"ר (לא כולל עצם)- עסיסי במיוחד- במילה אחת- "תענוג"- בשתי מילים "רציתי לבכות".

לא ביישתי את הפירמה וחיסלתי את המנה כמו גדול. כולם מחאו כפיים ותלו תמונה שלי בכניסה... אההה טוב לא ממש, אבל זה היה יכול להיות נחמד מצידם, לא? ואז הגיע הקינוח!!!

אומרים שאם אתה לא זה שמזמין את הקינוח, הקלוריות לא נספרות עליך- אז נתתי לאשתו של הבוס להזמין לי קינוח וקיבלתי שני עיגולים (עבים ויפים) של גלידת כרמל שבתוכה גלידת שוקולד שמצופה מסביב באגוזים מסוכרים קטנטנים. כשבאתי לדחוף את הכפית מייד אמרו לי שאני צריך לחכות ואז הגיעה מלצרית ושפכה על הכל שוקולד חם!!! אני חושב שזה בלתי אפשרי לתאר את הטעם המוצלח של השילוב המנצח הזה- לא יכול להיות סיום יותר טוב לארוחה המוצלחת הזו.

אחרי שסיימנו עם הקינוח התברר לי שכולם הזמינו את הקינוח בזוגות ורק לי הזמינו מנה במיוחד- אז הפעם זה לא נחשב לחזירות כי באמת שלא ידעתי.

חבצואל היבוסי,
עוד מעט בבית...