דם על הידיים

אי שם ב- 2003 מדינת ישראל מקבלת החלטה לשחרר 400 אסירים פלסטינים ועוד 35 אסירים אחרים כולל את שיח עובייד ודיראני- בתמורה קיבלה מדינת ישראל שלושה גופות וסוחר סמים חי.

ב- 2008 מדינת ישראל מקבלת החלטה להחזיר לחיזבאללה 197 גופות מחבלים, 4 אסירים חיים ואת סמיר קונטאר- בתמורה קיבלה מדינת ישראל חזרה את גופותים של חיילי המילואים החטופים אהוד גולדווסר ואלדד רגב.

2009 למדינת ישראל... סליחה- לראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט! יש קו אדום. ב- 2003 אהוד אולמרט הרגיש נוח מספיק לשבת בכנסת ישראל (אפילו לא אופוזיציה) ולקבל את עסקת טננבאום ולשחרר 400 אסירים. ב- 2008 בתור ראש ממשלה הרגיש בנוח לשחרר את סמיר קונטאר- בחור סה"כ חיובי, הייתה לו מעידה קטנה ב 1979 (30 שנה לך תיזכור) שבה הוא רצח את דני הרן מול ביתו, עינת (אז בת 4) ואז רצח גם אותה, הפעם לא ביריות אלא פשוט מחץ את הגולגולת שלה עם קת הרובה- אהוד אולמרט הרגיש שאפשר להחזיר את סמיר הביתה- בכל אופן 30 שנה...

השבוע אהוד אולמרט החליט שזה מספיק- הוא לא יכול יותר, הוא שחרר מספיק רוצחים לחופשי ועכשיו אין לו יותר כוחות נפשיים. עם כל הכבוד לגלעד שליט- 400 אסירים תמורת חייל חי! זה יותר מידי.

אהוד אולמרט טוען ששחרור 400 אסירים של חמאס עלולים לסכן את בטחונם של תושבי ישראל- צודק, הרי אנחנו בטוחים לחלוטין עכשיו שהם בכלא- כל עוד הם בכלא אין מלחמה, אין איומים ואין פיגועים.

אהוד אולמרט עדיין לא רוצח, אבל במידה וגם את גלעד נקבל בארון- הדם שלו יהיה על הידיים של אולמרט!

חבצואל היבוסי,
998 יום לישיבתו של גלעד שליט בשבי.