פריטי אייז

כבר חודשיים שאני מתלבט אם בכלל לכתוב על פריטי-אייז פוסט. אני חושב שאם אני לא אכתוב את זה היום אני לא אכתוב את זה בכלל ולכן אתחיל.

הכרנו לפני 3 שנים כשהתקבלנו יחד לעבודה. מתוך 5 אנשים בקורס אני ופריטי התחברנו מייד- בחור מקסים, חכם בצורה יוצאת דופן, מאוד ממוקד ובן אדם טוב. הקשר גלש אל מחוץ לעבודה ופריטי הגיע לבקר עם המשפחה את קוקי ואותי- הזדמנות להראות לילדה קצת פרות, טרקטורים ומושב קצת יותר חקלאי :) הוא גם היה שותף לקנוניה עם קוקידו בארגון הפתעת יומולדת שלי לפני 3 שנים.

פריטי היה מאוד השגי ותחרותי אבל זה לא הפריע לי באופן אישי- הוא ידע לתכנן קדימה, הציב יעדים והגיע אליהם וכך גם מצא את עצמו בעבודה אחרת אחרי שנה שעבדנו יחד. הקשר המשיך מעבר לעבודה. תמיד היה על מה לדבר, תמיד היה מעניין. אחד הדברים הכי ברורים היה האהבה שלו למשפחתו ובעיקר לביתו הקטנה והיחידה ובכלל היה אדם מאוד רגיש ואמוציונאלי.

כסיפר לי על הגירושין הקרבים היה מאוד נסער וממש היה על סף דמעות. קבענו להפגש בחבצוליים בהקדם מכיוון שלא התראינו מספר חודשים (דבר שאני מצר עליו עכשיו).

שלושה ימים מאוחר יותר פריטי מבחינתי התפוגג. קשה לקבל את מה שעשה וקשה יותר לקבל זאת כשמדובר בחבר. בתמונות שהתפרסמו מאז המקרה, לא ראיתי יותר את פריטי שהכרתי, משהו בו כבה והתפוגג.

עד היום לא הורדתי את המייל של פריטי מרשימת התפוצה של הבלוג- זה היה נראה לי מוזר מידי.

יש עוד כ”כ הרבה לספר.

אני חייב לך ביקור.

חבצואל היבוסי,
איש בלי קיר.