משהו לא חוקי קורה בקימל בגלבוע, זה ההסבר היחיד למקום שלא נופל באף מנה.
הגענו לקימל במסגרת חגיגות יומולדת 63 לאבאדו. ארוע שכלל 11 מבוגרים, 3 ילדים ותינוקת- לא פשוט אבל קימל דאגו שתמיד יהיה בסביבה לפחות מלצר אחד וגם ההפתעות לא אחרו לבוא.
מנה ראשונה- נקניקיית בקר (צלויה עם כרוב שוקרוט ותרד)- פגיעה בול. בן דודה של קוקי סרב לטעום, בטענה שהספיקו לו נקניקיות בצבא, אבל אחרי ששכנעתי אותו גם הוא הסכים שהנקניקיה פשוט תענוג.
לא הספקתי לסיים את הנקניקיה והתחילו להצניח על השולחן מנות ראשונות נוספות על חשבון הבית. החרמתי לעצמי פטה כבדי עוף (בקלוודוס דבש וריבת גזר מתובלת) שהיה פשוט מושלם אז אכלתי אותו לבד.
מנה עיקרית- אוסובוקו טלה (עם ירקות שורש על פירה)- מכירים את המשפט "עליך הכל יפה" אני חושב שזה תופס גם לגבי צלע טלה. צלע טלה עסיסית שנחה לה על פירה חלבי וטעים המעוטר בירקות שורש צבעוניים- לא יכולתי להזמין משהו יותר טוב מזה.
גם קינוחים זללנו (ושוב היו הרבה כי הבית פינק אותנו עוד ועוד)...
כל הזמן הזה התרוצצו סביבנו מלצרים חביבים במיוחד, שסבלו בחן את כל השגעונות שלנו והבלגן של הילדים.
קימל בגלבוע היא מסעדה מצויינת (לא מפתיע במיוחד), יפה וממוקמת באיזור יפיפה ואני מצטער שלא הגענו בשעות האור כי הנוף בטח מדהים- אבל הנה מצאתי תרוץ לביקור הבא.
חבצואל היבוסי,
מי שאוכל לבד, מת שבע.
מי שאוכל לבד, מת שבע.
3 תגובות:
יהיה נחמד אם בפעם הבאה תצרף גם כמה תמונות ולא רק את הריר שלך...
נולי
מילים טובות לאורך כל הפוסט?
בחיי שאתה מזדקן :)
אני באמת מזדקן, אבל יש עוד הרבה פוסטים עם עם מילים טובות (בעיקר בנוגע לאוכל).
הוסף רשומת תגובה