אני אתחיל בגילוי נאות- אני כזה! לא רקדן בלט (והמבין יבין וכנראה רק דודו יבין)- אני שמאלני.
העניין שעורר הספר “תורת המלך” הצליח להוציא כל שד אפשרי מבקבוקו- הדתי, העדתי והפוליטי. כולם צועקים כי מפלים אותם- האחד כי הוא חרדי, השני כי הוא ספרדי והשלישי כי הוא ימני ולכולם אוייב משותף אחד- השמאלני.
אכן, דמות השמאלן התיפוסית הינה דמות מאיימת- בדרך כלל נוטה לאכול שרצים, להיות בעלת גוון ורדרד עד שקוף וכמובן העובדה שהוא שמאלני.
העניין שגרם לי להתיישב פה ולכתוב (במקום לראות פרק של True Blood) הוא קולם של הרבנים שטוען כי הרבנים מופלים לרעה וכי חופש הביטוי איננו שיוויוני עוד במדינת ישראל. לטענתם, רבנים אינם יכולים לבטא את עצמם כשם שיכול שמאלני טיפוסי וכי מערכת אכיפת החוק מפלה אותם לרעה והאמת שיכול להיות שהוא אפילו צודק, אני אישית לא בדקתי, אך מערכת אנושית תמיד תושפע מדעות האנשים שמפעילים אותה והרי קביעת נורמה היא סוג של אפלייה, לא?
מדינת ישראל מאפשרת לאזרחיה לקבל רישיון נהיגה ברכב. כחלק מתהליך קבלת הרישיון על האזרח לעבור מבחני הסמכה הכוללים הסברים על הסכנות בנהיגה וכמה זה חשוב לשמור על כללי הבטיחות מכיוון שכלי רכב יכולים להרוג- אך יחד עם זאת הרוב המוחלט זוכה ברישיון.
גם רבנים עוברים הסמכה ולימודים ומקבלים את תוארם רק אחרי שהוכיחו כי הם ראויים לו (לפחות זה מה שידוע לי) ורובם משרתים את קהילתם נאמנה ונוהגים בכח העצום שניתן בידיהם בצורה נאותה ומהימנה.
ההבדל העצום בין דבריהם של אותם שמאלים מפלים ולבין דבריהם של רבנים הוא במשקל ועוצמתם באוזני המאזינים. הסיכוי למהפכה שמאלנית בישראל הוא כל כך אפסי לעומת היכולת של רב להוציא המונים לרחובות אפילו בצורה פאסיבית (ע”ע מעצרו של הרב יעקב יוסף)- ההבדל בעוצמת הדברים הוא כל כך קיצוני, שרשויות אכיפת החוק ובכלל ראשי המדינה- חוששים מפניו כמו מרעידת אדמה (דימוי כל כך פופולרי בימנו אנו) או צונאמי (הייתי חייב) בחופי ישראל. זה פחד אמיתי שגם הימין שותף לו (ע”ע דברי ביבי נתניהו על מעצר הרב יוסף) ואני לא אתפלא אם יום יבוא ואצביע ליכוד רק בגלל שלהצביע למפלגה שמאלנית יהיה פשוט חסר ערך.
חבצואל היבוסי,
הולך לראות מה שלום סוקי.
