שטייניץ אוהב קהל שבוי

משרד האוצר הכין טיוטה לחוק ההסדרים, בה יכלל מרכיב הדלק בחישוב שווי השימוש לרכבים צמודים וליסינג (טמקא).

במילים פשוטות למי שאין כח לקרוא את הכתבה, מדובר בתוספת על שווי השימוש למי שגר רחוק מהעבודה ומשתמש ברכב ליסינג. ניתן להגיד במילים אחרות- מי שגר בפריפריה יאלץ לשלם יותר (מאות שקלים בחודש) על שווי השימוש ברכב.

זהו ללא ספק רעיון מבריק מבית היוצר של שטייניץ (שר האוצר לקוראינו שאינם קוראים חדשות, כן יש כאלה)- למה מבריק? כי משלמי המס הם קהל שבוי שפשוט יאלץ לשלם מבלי שום יכולת להתנגד.

עכשיו זה הזמן להעלות טיעוני נגד- למה קהל שבוי?

1. אל תקח ליסינג – זה אולי הפתרון הטוב ביותר באמת, אך להחזיק שני רכבים פרטיים כשאתה גר בפריפריה זה עניין יקר למדי- גם הדלק יקר וגם השחיקה לרכב גדולה. ומה אמורים לעשות אלה שבדיוק החלו חוזה? יאלצו לשלם את המס במשך 3 שנים או לשלם קנס יציאה.

2. סע בתחבורה ציבורית – למי שלא גר בפריפריה זה אולי לא ברור אבל אין כזה דבר תחבורה ציבורית בישובים שאינם קרובים לעיר. הסיפורים היפים על מסילת רכבת שנסללת ממטולה לאילת, לא עוזרים לתושבי המושבים שפרט ברכב פרטי, אין להם דרך להגיע לתחנת הרכבת (פירוט מלא בבנזין בכל מחיר)

3. תעבור לגור בעיר – למה שאעזוב את ביתי ואקח את הילדות לגור בעיר? טוב לי בכפר, האויר, האוירה והשכנים טובים בעיני. חוץ מזה, המדינה מעודדת מעבר לפריפריה כי אין דירות בעיר.

אלה הסיבות שאנחנו, השכירים, הם הקהל השבוי של שטייניץ וביביהו.

חבצואל היבוסי,
לא יכול להיות יותר טוב

פראיירים רק מתחלפים

שמעתי הבוקר בגל"צ שידידיה מאיר כתב תור על מחאת הפראיירים וההפגנה אתמול. לטענתו אלפי חרדים כבר מתגייסים ולכן עצם מחאת בפראיירים היא סוג של שנאת חינם ומחאה לשם מחאה.

אכן ישנם מאות חרדים שמתגייסים כל שנה ובאמת כל הכבוד להם, אך אין זה מפצה על חוסר הצדק ואי השוויון באי גיוסם של עשרות אלפי תלמידי ישיבות. לפי דבריו של ידידיה מאיר עוד אפשר לחשוב שגם מגיע לאותם מתגייסים צל"ש על כך שהם עושים את המובן מאליו לציבור הפראיירים אשר גם מממן את אותם תלמידי ישיבה.

ח"כ ליצמן למשל טוען שיש לו עם ראש הממשלה חוזה וחוזה לא מפרים- צודק. אם השר ליצמן היה מכיר קצת את שוק העבודה (דבר שרוב בוחריו לא מכירים) הוא היה שומע על חוזה מוטה או שאיננו מאוזן. ליצמן טוען במילים אחרות- נדפקתם אז אל תתלוננו עכשיו.

מאוד נח לציבור החרדי להצביע עלינו החילוניים ולהאשים אותנו בשנאת חינם (משעשע כי דווקא אנחנו אלה שמשלמים מיסים) מכיוון שלנסות להבין את הצד שלנו, עלול להסתכם בהפסקת התקציבים המופרזים לציבור לומדי התורה ומימון ציבור שאיננו יצרני.

הציבור החרדי גם מאשים אותנו באי קבלתם בחברה וזה נכון אבל נכון פי שבעתיים דווקא מכיוונם. הציבור החילוני הוא פלורליסטי ברובו ומוכן לקבל שכנים חרדים בקלות רבה יותר מאשר ציבור חרדי יקבל שכן חילוני. אנחנו, החילוניים, כל כך חוששים שיצביעו עלינו ויאשימו אותנו בגזענות וחוסר ליברליזם שנהיה מוכנים להשתלטות ורק שהאשמות יוסרו.

אני אגיד את זה בצורה הפשוטה ביותר ויעידו גם מכרי- אינני מפלה אנשים על רקע דתי, מוצא, מגדר או העדפה מינית- כולם שווים ובסופו של יום כולם נושאים בנטל. אבל לא אסבול להיות מנוצל וגם אם בן גוריון חשב אחרת.

חבצואל היבוסי,
יש עוגות אז חייב לסיים.

בנזין בכל מחיר

עקב העלאת מחיר הבנזין הלילה ל- 8 ש"ח וסירוב הממשלה להוריד את מס הבלו בכדי להקל אזרחיה בטענה כי ההעלאה תעודד שימוש בתחבורה ציבורית- החלטתי לבדוק אפשרות זו. ברשותי שתי מכוניות, אחת בבעלות פרטית שמשמשת את אשתי והשניה בליסינג תפעולי יקר במיוחד ולכן ויתור על רכב זה ישפר פלאים את הכנסתנו החודשית.

אני מתגורר בישוב בעמק חפר ואני עובד בהרצליה פיתוח. במידה ואני מתבסס על תחבורה ציבורית באפשרותי להגיע לעבודה בדרכים הבאות:

1. מונית.

2. אוטובוס מהמושב לנתניה ומשם אוטובוס/ מונית שרות להרצליה.
3. אוטובוס מהמושב לאזור התעשיה הישן בנתניה, הליכה רגלית לתחנת הרכבת ומשם להרצליה.

מונית זה עניין יקר אז ויתרתי מראש. עניין הרכבת קוסם לי, אך יחד עם זאת מדובר בהליכה רגלית באש ובמים (תלוי בעונה) לא קצרה (לבעל מוגבלות בניידות) והרכבת... כמו רולטה- לפעמים יש לפעמים אין ולכן גם אפשרות זו נפסלה.

נותר לבדוק את נושא האוטובוסים אעפ"י שגם הורדה במחלף הסירה דורשת הליכה ארוכה לעבודה, אך אני לא רוצה להראות קטנוני. התקשרתי לנתיב אקספרס, מפעילת הקוים מנתניה לישוב בו אני גר, בכדי לברר מועדי יציאה של אוטובוסים מהמושב (אין לי אפשרות ללכת לכניסה עקב בעיית מרחק) ולהלן הממצאים:

אוטובוס ראשון לנתניה יוצא ב 09:30 והנסיעה אורכת כ 40 דקות בממוצע. מיותר לציין שכבר בשלב הזה נפסלה האפשרות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית, אך המשכתי בבירור הפרטים... מסתבר שמהמושב ניתן להגיע לנתניה 5 פעמים ביום- רק 5 אוטובוסים נכנסים למושב וחוזרים לנתניה (האחרון בשעה 16:50).

בכדי לחזור מהעבודה למושב לרשותי שני מועדי נסיעה מנתניה לישוב. הראשון ב 17:35 מצריך לצאת ב 16:00 אחרי שנאלצתי להגיע לעבודה ב 11:00 לפחות בסידור זה, כלומר 5 שעות עבודה. השני ב 20:00, כלומר לצאת ב 18:30 לתפוס אוטובוס לנתניה ממחלף הסירה לנתניה ומשם הביתה ובהתחשב בכך שהגעתי ב 11:00 לעבודה אני לא מאמין ש 8.5 שעות עבודה יספקו את מנהלי החברה בה אני מועסק.

אנשים אופטימים מקסימים בעיניי. היכולת לראות תמיד את חצי הכוס המלאה היא תכונה שאני צריך לטפח. זה באמת מקסים ששרי ממשלתנו רואים בהמשך הטלת מס הבלו הגבוה שירות לציבור ועידוד לשימוש בתחבורה ציבורית, רק חבל  שתחבורה ציבורית איננה קיימת במדינת ישראל 2012 ולכן מה שנותר לעשות הוא להיות קהל שבוי כצרכן בנזין וגם אם יעלה 15 ש"ח  לליטר, אני אשלם את המחיר.

האמת שיש לי אפשרות נוספת- לעבור לחקלאות. להיות רפתן כמו אבא שלי. למי אכפת שגם את הענף הזה הממשלה רוצה להרוג, העיקר שאני לא צריך עוד רכב.

חבצואל היבוסי,
זה אפילו לא מצחיק.

טוב למות בעד ארצנו, האמנם

הערב כמעט והייתי מעורב בתאונת דרכים. במידה ואכן הייתה מתרחשת, המעורבים היו רנו פלואנס וקיר הפרדה. סיבת התאונה הייתה: נשבר לי הזין מהמדינה הזו. האשם העיקרי הוא- ירון וילנסקי שנתן לשר האוצר שלנו במה.

מעל למאתיים מתמחים לא הגיעו הבוקר לעבודה, כי נמאס להם מההשפלה של עבודה בתנאי עבדות, שכר עלוב ושאפילו את הזכות הבסיסית של להתפטר, המדינה לא מאפשרת להם. אז נמאס להם והם החליטו שלא להגיע יותר לעבודה- זוהי מתצית הדברים לדעתי ומיותר לציין שאני תומך בהם לחלוטין.

הערב בתוכנית “חמש בערב” עלה שר האוצר שטייניץ לשידור בעניין שביתת המתמחים ואלה היו דבריו “אני חושב שהשביתה הזו איננה מוסרית” (זה השלב שבו חשתי צורך עז לכוון את הרכב למעקה הבטיחות). כן, שר האושר בממשלת ישראל, חושב ששביתת המתמחים איננה מוסרית.

שר האוצר דורש מהמתמחים לשמור חוק, הרי נחתם הסכם והסכמים יש לקיים. שר האוצר שכח שבמדינת ישראל יש עוד חוקים, שחלקם דנים בתנאי ההעסקה של אזרחי המדינה, ימי החופשה להם הם זכאים, שעות העבודה המותרות ביום ובשבוע. חוקים שמבוזים באותו הסכם מדובר. יכול להיות ששר האוצר שכח מחוקים אלו כי יש לו חסינות דיפלומטית. הוא לא צריך להעביר כרטיס, חופשות תמיד אפשר להכניס בפגרת הקיץ או החורף (עובדים קשה השרים האלה) ולמעשה החסינות הדיפלומטית מאפשרת לו לדרוש מציבור שלם לעבוד בצורה המנוגדת לחוק ומסכנת חיי אדם, מותר לו הוא שר.

משפט נוסף מבית היוצר של ששר האוצר, שהצליח לעורר אצלי מחשבות אובדניות היה “מה הם [המתמחים] מאיימים על לעבור לאוסטרליה, יש פה עוד עשרות אלפי אזרחים שיכולים אבל לא עושים זאת מתוך ציונות”. מה זאת ציונות? לעשות משמרות של 30 שעות תמורת שכר מגוחך, תוך כדי הקרבת חיי המשפחה, זה לא ציוני מספיק בשבילך? להיות חבר בממשלה עם מספר השרים הגדול בהסטוריה, זה יותר ציוני?

מצערת אותי הידיעה שאם, סתם כדוגמא, שר האוצר הנהדר שלנו יעבור ארוע לב חמור, יתפנו רופאים בכדי לטפל בו וזאת על חשבון אזרחים שומרי חוק שאינם עוברים לאוסטרליה.

ימים רבים הוקדשו למחאה החברתית השנה. אנשים גרו באוהלים, יצאו להפגנות, קיימו דיונים והתוצאה: אפס. לא השתנה שום דבר והסיבה פשוטה מאוד ותרשו לי להשתמש דווקא במונח של ראש ממשלתנו הנכבד “צריך להחליף דיסק” ומאחר וזה לא קרה, הדבר היחיד שהשתנה הוא מחיר האוהלים.

לצערי בבחירות הבאות לא יהיה מהפך. אין מה לעשות, ליכודניקים תמיד יצביעו לליכוד וכל השאר פשוט יחששו מהפצצה האירנית.

לא יודע מה איתכם, אבל להיות ציוני אפשר גם באירופה.

חבצואל היבוסי,
צולע אבל לפניך.