אחיין שלי היה היום (15/7) בן 7.
הוא פשוט ילד מתוק, מאוד שקט ונוח אבל מצד שני שובב לא קטן. כמו כל ילד, הוא מאוד אוהב לבוא לסבתא וסבא ובמקרה שלו זה גם במושב. כבר בגיל צעיר (כי עכשיו הוא כבר ילד גדול) הוא אהב לאסוף טרקטורי צעצוע ולשאול את סבא שלו (אבא שלי) מה שם הדגם ומה הוא עושה.
לסבא לא קוראים משה, אבל יש לו חווה ובחווה יש פרות. אחיין שלי החליט, שלכבוד גיל 7, הוא רוצה שסבא ימכור (לא יתן) לו עגל, שהוא יוכל לגדל במרפסת. כל ההסברים שאי אפשר לגדל עגל במרפסת לא התקבלו והוא מתעקש שזה בדיוק מה שהוא רוצה.
היום התקשרנו, סבא ואני להגיד לו מזל טוב והנה חלק מהשיחה-
סבא: מזל טוב!
אחיין: תודה. סבא מתי אתה מוכר לי עגל?
סבא: למה למכור אני אתן לך.
אחיין: לא, תמכור לי. אני כבר רוצה לגדל אותו.
סבא: ומה תעשה איתו?
אחיין: אני אגדל אותו ואז אני יעשה ממנו פסטרמה וימכור בשוק!
הילד יודע מה הוא רוצה! רואים שהוא נצר למשפחה יבוסית.
חבצואל היבוסי,
פיצה פיצה פיצה...
3 תגובות:
עכשיו אני מבינה!!!!
הוא לא סתם צרח אז "חלב"!!!!!!!!
הוא רצה לצעוק "עגל חלב"!!!!!!!!
האחיין הכי תותח עלי אדמות!!
:)
נולי
תשלח אותו ללימוזין שיראה מה עדיף לעשות מהעגל.
נ.ב
אני שם בשבת אשלח רשמים
זה כמו הילדה של מוטי. בגיל שנתיים, אם היית שואל אותה איך עושה פרה, היא הייתה עונה "פסססס... פסססס..."
הוסף רשומת תגובה