קוקי ואני אימצנו לנו מנהג חדש- לקחת יום חופש אחרי חתונה באמצע השבוע (א-ד). הניסיון הראשון היה מוצלח ומסתבר שגם השני.
פתחנו את הבוקר בהשכמה הרגילה- פיצקי התעוררה לה בסביבות 6:00. כשאני אומר פתחנו אני מתכוון אלי ואל פיצקי מכיוון שקוקי המשיכה לישון. אחרי שצפינו קצת בערוץ בייבי (ערוץ 10) ושיחקנו- הלכנו לאמא שלי (15 מטר הליכה) ושם זכינו לארוחת בוקר וקפה.
כשקוקי התעוררה ראינו פרק באמריקן איידול (הבנות לא היו משהו) ונסענו לארוחת צהריים באדורה (בהמלצת ורדינה). הגענו ב 12:30 חנינו ממש ממול (איזה כייף להיות נכה, להיות נכה, להיות נכה) והמקום היה ריק. הזמנו עסקיות שכללו: פלאפל חצילים וסלט קלמרי (היו פשוט מדהימים) ולעיקריות קוקי הזמינה את הסלמון האטלנטי עטוף בקונפי עם גבינת עיזים שהיה מאוד טעים ואני זללתי את מדליוני הפילה שהיו חלומיים. חשבנו שלא להזמין קינוח אבל אחרי הצצה בתפריט הבנתי שכדאי להזמין את השטרוייזל פקאן ובננות- אויש זה הרגיש כמו התקף לב.
משם המשכנו לאסוף את הכרטיסים ל Pixies וגיליתי שהיה טוב להזמין מוקדם- הכרטיסים עלו ל 400 ש”ח כך שחסכתי 75 ש”ח לכרטיס.
כתחנה אחרונה החלטנו לקנות מזרן חדש. עצרנו בנתניה ליד איקאה יש מספר חנויות מזרנים. נכנסנו למזרונאים. חברים רכשו שם מזרן לפני שבועיים ב- 4000 ש”ח. נכנסנו, מכיוון שלא ידענו כמה עלה המזרן אמרנו שהם רכשו אותו ב 4000 ש”ח בערך. הבחור בדק ואמר שהם קנו ב 4,400 ש”ח וזה היה האחרון. אחרי דיון קצר ובדיקה הוא הציע לנו אותו המזרן בסכום גבוה יותר בטענה שאין יותר במבצע ואי אפשר להגיע למחיר. אמרנו תודה ובאנו לצאת:
מזרונאי: אתם לא קונים?
אנחנו: לא.
מזרונאי: חכו, אם אתם קונים עכשיו אני אולי אצליח להוריד ל 4,400.
אנחנו: לא תודה.
במזרואנאים ניסו עלינו סעיף מצליח- רק שלא הצליח- מה גם שהבחור ניצל את חוסר הידיעה שלנו לגבי המחיר ותקע לנו עוד 400 ש”ח- לא חשב שנשאל את החברים בסוף. אהה כן והמקום מסריח מסיגריות.
נכנסנו לנייט סליפ סנטר (אותו הבלוק)- קיבלנו הדרכה מלאה, בלי לחץ, המקום נקי, מבחר גדול ובשורה התחתונה- לא הרגשנו שעובדים עלינו. סגרנו על מחיר, חתמנו, הובלה ביום שישי- תענוג.
כל זה עוד לפני שהתחיל הסופ”ש.
היום, שבת, ישבנו עם פיצקי ושיחקנו. אנחנו מדי פעם סופרים איתה ביחד צעצועים, אצבעות או כל דבר אחר שניתן לספור. אנחנו אומרים את ההברה הראשונה ופיצקי משלימה. רק שהפעם היא החליטה לספור לבד! מחר פיצקי תהיה בת שנה ושבעה חודשים והיום היא השאירה את שנינו נדהמים כשהיא ספרה בעצמה 1,2,3,4,5 דילגה על 6 והמשיכה 7,8,9 וצעקה עשר! קוקי טוענת שזה מהצד שלה של המשפחה, אני טוען שראשית אין סיכוי ושאנחנו למעשה מגדלים עילוי!
חבצואל היבוסי,
עשר!
