29.9.2006

איך ילדים באים לעולם

רבים* שואלים אותי מאיפה אני מביא את הרעיונות, מה נותן לי השראה, מה הוא תהליך הכתיבה שלי, מיהם היוצרים שהשפיעו עלי ביותר וכדומה. הגיע הזמן לתת לכולם תשובות.

כמו כל תהליך יצירה, גם אני שואב את רעיונותי מהסביבה הקרובה והרחוקה. זה יכול להיות קריזה בכביש, דרך עבודה, הישר אל מסעדה טובה (או גרועה) ועד לבית והחברים. הרעיונות לרב צצים לי בזמנים שאינם צפויים כלל- מקלחת, חירבון טוב, עמידה בפקק או בקשה מיוחדת של חבר. מכיוון שכך רעיונות רבים פשוט נשכחים או נגנזים (אתם לא רוצים לשמוע על כל אחד שחתך אותי בכביש ואילו מחלות סופניות איחלתי לו) או שחלקם זוכים להתיחסות מינימלית בקטעים אחרים.

הכתיבה שלי מושפעת בעיקר מסופרים אחרים (אני אוהב לקרוא) כגון: אתגר קרת, דגלאס אדמס ורבים אחרים ולעיתים אך מסרטים וסדרות שאני כ"כ אוהב לראות. לכן סיגנון הכתיבה שלי הינו משוחרר אך עם זאת כל מילה נבחרת בקפידה וזוכה להתיחסות של משורר פלצן שלעולם לא זכה להכרה בחייו.

לאחר שגיבשתי רעיון, אני נוטה לדמיין מה יהיה כתוב ואיך. כמו שכבר צויין, חלק נשכח ונעלם, אך חלקים רבים אכן זוכים להרשם ולהשמר על גבי הרשת. בעת הכתיבה אני משתדל לשמור על שקט סביבי ומכיוון שכך מרבית הכתיבה מתבצעת אחרי השעה 23:00 כשהחלון כלצידי פתוח וקולות הצרצרים וקרקורי הקרפדות אופפים אותי ומשרים עלי נינוחות יצירתית מאין כמוה, אשר מופרעות מידי פעם ע"י קולות הגוף שלי המשחרר את לחציו.

כאשר הפוסט מוכן, אני קורא אותו ומשבץ בתוכו לינקים וניקוּד במידת הצורך. במידה וקוקידו ערה- אני מקריא לה את הפוסט לפני הפרסום ורואה את תגובותיה- אם הן טובות הפוסט מתפרסם, אם הן רעות הפוסט מתפרסם.

אני כותב על המחשב, שום דבר איננו נכתב בכתב יד ואינני משתמש בפתקים (מה שמסביר את נושא השכחה) באמצעות תוכנת Live Writer. בעבר השתמשתי בפתקים, עליהם רשמתי רעיונות, אבל כמו כל דבר אחר שמונח על שולחן המחשב שלי- הם העלו אבק ובסופו של דבר נזרקו.

אחרי יצירת הבלוג, אני שולח אותו אליכם ומחכה לתגובות (אין הרבה כאלה, אבל כוס אמכ- אני ממשיך). לעיתים רעיון נוסף כבר נמצא בפתח, אך אני משהה אותו בכדי לאפשר לכולם להכנס ולקרוא את האחרון שנכתב (רוב הנכנסים לבלוג נשארים בו כ 5 שניות- זריזים החברים שלי).

זהו למעשה תהליך הכתיבה שלי. מעולם לא מחקתי או הסרתי פוסט ומעולם לא שיניתי אותו כי מישהו נעלב (מה שעוד לא קרה אני מקווה), אמנם חלק מהנפשות המוזכרות לא אוהבות את הכינויים להם זכו, אך הן מקבלות זאת בהבנה.

שיהיה חג שמח לכולם- אני מקווה שסגרתי לכם כמה פינות.

חבצואל היבוסי,
לא משורר ולא קדחת.

* למעשה אף אחד לא ביקש**.
** ככה נכתבים כולם, כל מה שכתוב למעלה זו סתם חארטה שהמצאתי.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אם אפשר לבקש שתשחרר את כל הלחצים בזמן שאתה כותב את הבלוג, אחרת נחנו מאוד סובלים בעבודה.

אנונימי אמר/ה...

אהלן פשוש.

הדיסקים עם העונה הראשונה של עקרות בית תחכה לך על השולחן בבוקר (נא לא להעיר את גוליית...)

לילה טוב.
אלצ'קו (ג'ייבס) ונורית (תקווה)

חבצואל היבוסי אמר/ה...

לגבי הלחצים- לא התלוננתם עד היום!
לגבי הדיסק- תודה אחא!