‏הצגת רשומות עם תוויות חרבנה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חרבנה. הצג את כל הרשומות

14.9.2010

Don't want no short people

היום השיר הזה התנגן לי בראש:

Short People by Randy Newman

Short people got no reason
Short people got no reason
Short people got no reason
To live
They got little hands
Little eyes
They walk around
Tellin' great big lies
They got little noses
And tiny little teeth
They wear platform shoes
On their nasty little feet
Well, I don't want no short people
Don't want no short people
Don't want no short people
`Round here
Short people are just the same
As you and I
(A fool such as I)
All men are brothers
Until the day they die
(It's a wonderful world)
Short people got nobody
Short people got nobody
Short people got nobody
To love
They got little baby legs
That stand so low
You got to pick em up
Just to say hello
They got little cars
That go beep, beep, beep
They got little voices
Goin' peep, peep, peep
They got grubby little fingers
And dirty little minds
They're gonna get you every time
Well, I don't want no short people
Don't want no short people
Don't want no short people
'Round here

חבצואל היבוסי,
מעניין למה?

1.1.2010

התחלה טובה

2010 התחילה ככה:

04:34 פיצקי התעוררה וקראה לאמא- אמא קמה אבל בעקבות תאונת מטרנה (אמא נחתכה) אבא קם להכין בקבוק אבל חזר מייד לישון.

06:00 השקמה – צריך להגיע למוסך עד 07:00 לטיפול בטיוטה.

06:25 אחרי קפה פיצקי התעוררה. קצת שיגועים במיטה, משא ומתן על גריבת גרביים לפני שאני מוציא אותה מהמיטה הטיעון המנצח שלי היה “צריך גרביים בשביל ללכת להעיר את אמא”.

06:40 אני יוצא לרכב מגלה שיש פנצ’ר בגלגל קידמי שמאלי שזו בדיוק הנקודה שקוקי דפקה אתמול, מה שאומר שקוקי נסעה עם פנצ’ר מהכפר הירוק עד חבצוליים בלי לשם לב.

07:30 הגלגל הוחלף (אחרי שהתברר שאין מפתח לברגים… נעלם) ואני יוצא למוסך.

07:40 אני מגלה ששכחתי את הארנק בבית וחוזר לקחת אותו.

07:50 בדרך למוסך.

08:20 הרכב נכנס לטיפול ואני מתחבר לעבודה לסגור פינות לשבוע הבא.

09:30 מבשרים לי שמדובר בטיפול כבד והולכים להעלם לנו 1,900 ש”ח (לפני הנחה) וזה עוד לא כולל את הביקור אצל הפנצ’ר מאעכר באוחר יותר.

10:07 הגיע הזמן לפרסם את הפוסט הנהדר הזה (לקח לי 7 דקות).

שנה שמתחילה בפנצ’ר יכולה רק להשתפר :) קוקי מצטער שהתעצבנתי בבוקר- אוהב אותך כמו תמיד!

חבצואל היבוסי,
לפעמים אני כמו דג.

22.11.2009

צדיקות אושוויץ

בדרך חזרה מגיברלטר חזרתי דרך בקונקשיין דרך מדריד.

הושיבו אותי ליד החלון אבל כשלידי כיסא פנוי ובמעבר ישב לו דוס שמן (מצטער אין דרך יותר ברורה לתאר את אותו). הייתי מנומס והקשבתי לו כשהוא התלונן על כך שזו טיסת codeshare ושהוא צריך אוכל כשר ומאוחר יותר הדלקתי לו את האור כשראיתי שהוא מנסה לקרוא בחושך- הכל היה נחמד לשני הצדדים.

בעודי כותב סיכום ביקור פונה אלי אחד הדיילים ושואל אם אני מר יבוסי ואם אני צריך ארוחה כשרה. אמרתי לו שאני לא הזמנתי ארוחה כזו ושאני מוותר עליה לטובת כל אדם אחר בטיסה שזקוק לארוחה כשרה.

כשהגיע האוכל התנהלה השיחה הבאה בייני לבין הדוס:

דוס: אתה לא אוכל כשר?
אני: לא.
דוס: ההורים שלך?
אני: לא.
דוס: סבתא וסבא שלך?
אני [מבין לאן זה הולך]: לא.
דוס: אני לא מבין את הדברים האלה, זה ממש עצוב.
אני: מה עצוב? מה מפריע לך בזה?
דוס: שככה יהודים מתנהגים, פשוט עצוב.
אני [מנסה להמנע מהשיחה]: איש באמונתו יחיה.
דוס: המשפט הוא צדיק באמונתו יחיה. רק בשיראל כל אחד חושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. שינו את הפתגם בכדי שיהיה יותר נוח.
אני: סבתא שלי צדיקה. אתה מפקפק ביהודות שלה?
דוס – מרים גבה.
אני: טוב, אולי בשבילך לא, אבל היא כנראה מספיק יהודיה בכדי לאבד את המשפחה שלה באושוויץ עם עוד 6 מיליון.

חשבתי שהוא יעזוב אותי אבל הוא פשוט המשיך והחליט לספר לי סיפור על איזה יהודי זקן אחד שראה אותו בסופר ואמר לו איזה משהו וכו’ וכוו. מכיוון שמדובר באדם (הדוס) שמבוגר ממני בלפחות 30 שנה, שתקתי והקשבתי מתוך נימוס ובתקווה שהוא יעזוב אותי לנפשי, אך טעיתי ולכן החלטתי לשנות טקטיקה.

אני: תראה, אני לא הולך להתווכח פה, למדתי לא להתווכח בענייני אמונה, שיהיה לך בתאבון.
דוס: זה לא סתם דבר אמונה מדובר פה בעניין מאוד עמוק, מדובר פה במדע.
אני: אני לא אתווכח איתך אבל במילה הזו (מדע) אין לך אפילו את הזכות להשתמש. אמונה היא לא מדע.
דוס [מצביע על ספר בראשית אותו קרא]: ומה…
אני: זה ספר הסטוריה.
דוס: על מה אתה מדבר, מדובר פה בארכיאולוגיה, ארכיאולוגיה היא מדע.
אני: זה לא ספר ארכיאולוגיה והסטוריה אף פעם לא הייתה אוביקטיבית כי תמיד יש מי שיכתוב אותה. תאוריה מדעית אפשר להזים עם אותם כלים בהם הוכחה, אמונה לא ניתן לשלול בשום צורה וכלי.
דוס: …
אני: תקשיב- תעשה מה שאתה רוצה, תאכל מה שאתה רוצה ותתן לי לעשות את אותו הדבר בבקשה.
דוס: עצוב שככה יהודים בישראל…
אני: אל תקח לי פה בעלות על היהדות היא לא שלך ולא של אף אחד אחר.
דוס: יש רק אמונה אחת.
אני: כן, זה מה שאתה חושב בזרם שאתה משתייך אליו.

הוא המשיך לקשקש על כך שכופר יכול להיות רק יהודי אחרת הוא לא היה כופר, אבל זה פשוט לא עניין אותי יותר.

אותו צדיק שיבש לידי עזב את המקום כשהוא משאיר אחריו זוהמה שלא נראתה באף מושב במטוס- שיירי מזון, עטיפות ואריזות וכמובן איך לא… מגש על הרצפה. ללא ספק – צדיק!

הסיפור הזה מרגיז מהרבה סיבות אבל אותי הוא מרגיז מסיבה אחת עיקרית והיא טיפוח השנאה. כשירדתי מהטיסה ניגשו אלי מספר אנשים ואמרו לי שעניתי לו מאוד יפה וכל הכבוד על שהשבתי מלחמה- למה בעצם? הרי הטיסה הזו החלה בצורה כ”כ נעימה וחביבה עם כבוד הדדי ובלי דעות קדומות (לפחות לא על פני השטח) אבל הגיעה למצב שבו תהום פעורה ביננו והכל על “מי הוא יהודי”.

הסכסוך הזה לעולם לא יפתר- יש יותר מידי בעלי אינטרסים במדינה הזו בכדי שהשאלה הנ”ל תשאר בלתי פתורה.

חבצואל היבוסי,
אוכל גם פרות קדושות.

24.9.2009

HOT לא עובדים בשבילי

היום בסביבות 13:40 הגיעה השיחה היוחלת מ HOT. על הקו איתי- דנה, מנהלת בשירות הלקוחות של חברת HOT. השיחה ארכה כ- 28 דקות ואני אביא תקציר של הדברים. תזכורת קצרה – אתמול, בשיחה שהסתיימה ב 12:30 הובטח לי כי מנהל יחזור אלי תוך 4 שעות ובפועל חזרו ב 20:00 (איחור של 3.5 שעות).

חברת HOT סובלת מבעיות אמינות קשות:

דנה: אני חוזרת אליך בעקבות בקשה שלך אתמול.
אני: נכון- גם פה פישלתם- חזרתם אחרי 7.5 שעות ולא 4.
דנה: הבקשה נרשמה ב 16:35.

אני: הסיבה שאנחנו מדברים היא שאתם מנסים עלי סעיף מצליח, לא הצליח הפעם, ואני דורש א הכסף שלי עכשיו.
דנה: תראה בקשת הניתוק שלך בוצעה ב 31/8 ותבוצע על פי נוהל…
אני: הנוהל אצלכם הוא לגבות קנס שלא כחוק?
דנה: יכול להיות שהיית משוייך להטבה.
אני: אבל שלחתם לי מכתב שההטבה נגמרה ובנוסף חייבתם אותי על תעריף מלא בספטמבר כי ההטבה נגמרה.
דנה: בוא נבדוק את הדברים [מתעלמת לחלוטין מהעובדות] אתה ביקשת להתנתק ב 31/8…
אני: ציינתי שהניתוק יבוצע ב 9/9 [יום סיום ההטבה].
דנה: שבועיים לפני תום המבצע יצרת קשר וביקשת ניתוק- ועל כן לפי מדיניות HOT ולמעשה כל חברה ראוי לנכון… לחייב אותך על שווי ההטבה. מכיוון שניתוק מבוצע תוך 2 ימי עסקים והתקשרת שבועיים לפני חוייבת לפי הנוהל.
אני: הבנתי, את העובדה שהמבצע לא נגמר לא הפריע לכם לגבות תעריף מלא ולגבות את הקנס אתם יודעים- למעשה הגביה היא סוביקטיבית לנוכותה של HOT.

עכשיו אנחנו מתחילים להכנס לעניינים כשדנה מסבירה לי מתי הייתי צריך להודיע על ניתוק- בניגוד מוחלט למה שנאמר לי לפני חודש:

אני: תסבירי לי למה גביתם סכום מלא על ספטמבר?
דנה: אתה פנית ב 31/8 אבל החשבון נערך לפני ולכן חוייבת בתעריף ללא הטבה.
אני: את זה הצלחתם להבין מראש אבל את הוראת חיוב הקנס לא הצלחתם לנבא. כלומר המערכות שלכם עובדות לטובתכם בלבד. בואי נעשה עסקה- אתם תשלחו לי 1000 ש”ח, אז נבצע בדיקה וקיזוזים ואני אשלח לכם צ’ק על היתרה.
דנה: שיטת החיוב ב HOT מתבצעת מראש ומכיוון שפנית ב 31/8 לא יכולנו לעצור את החיוב.
אני: אז מתי הייתי צריך לפנות?
דנה: הייתה צריך לפנות לפני 26/8 שהוא יום ביצוע החשבון.
אני: תשמעי קטע- אני פניתי אליכם באמצע אוגוסט…
דנה: [החליטה להפריע לי]
אני: דנה- הקשבתי לך עכשיו תתני לי לסיים. פניתי אליכם בבקשה למבצע אחר, חזרו אלי משימור לקחות הציעו לי הצעה ב 30 ש”ח יותר אז ביקשתי להתנתק- הנציגה אמרה לי שאני צריך להתקשר שבוע לפני תום המבצע- למעשה התקשרתי רק ב 31/8 כי אתם יעצתם לי לעשות זאת ועכשיו אני משלם על הטעויות שלכם.
דנה: כמו שציינתי בתחילת השיחה- HOT מקליטה את כל השיחות.
אני: בואי נשמע את השיחה.
דנה: אני קוראת עכשיו את תיעוד השיחה ולא מצויין שביקשת ניתוק.
אני: אותה נציגה לא תיעדה את זה אבל היא גם ציינה שאם אני מבקש באותו רגע ניתוק אני אחוייב על קנס.
דנה: יפה וביקשת להתנתק ב 31/8 [מתעלמת לחלוטין מהנאמר בשיחה].
אני: אבל אני כבר ביקשתי ניתוק לפני עריכת החשבון.
דנה: אז אתה רוצה שאני אחשב את הקנס מאותו התאריך?
אני: למה בדיוק- הרי שלחתם הודעה שההטבה נגמרת ואני ביקשתי שהניתוק יתבצע רק ב 9/9. עכשיו תסבירי לי למה אני צריך לספוג את הקנסות שלכם וגם לשמוע את התירוצים שלכם “זה המחשב וזה הנוהל”- זה הכיס שלי.

בשלב הזה ביקשתי את הפיצוי שהובטח לי בגלל הפאשלות של מעבר הדירה- סכום של 180 ש”ח (עוד סכום שלא ברור מהיכן הגיע):

דנה: בוא נראה… [בודקת מה שסבטה טענה שיקח לה שבוע] לא מתועדת פה הבטחה לזיכוי על חודש צפיה.
אני: בקיצור שוב נציגים שלכם מתעדים מה שבא להם- למעשה הנציגים שלכם יכולים לשקר כי אם זה לא מתועד זה לא קרה. טוב, בקיצור אתם צריכים לזכות אותי על 370 ש”ח.
דנה: למה שנזכה אם אתה בכלל לא לקוח שלנו?
אני: אהה נכון, אתם לוקחים ממני כסף שלא כדין ואני בכלל לא לקוח שלכם יותר- אני באמת לא בסדר.
דנה: HOT לא חייבה אותך על הקנס.
אני: נכון- כי אני עליתי על זה בזמן, אם לא הייתי מתקשר זה היה סעיף מצליח.

עכשיו מגיע שלב חישוב הפרשי החיוב באוגוסט – איך חיוב על ממיר שעולה 14.9 הפך להיות 30 ש”ח- מדובר פה בחשבון מאוד מסובך, תנסו לעקוב.

דנה: אתה משלם 150 ש”ח ועוד 25 ש”ח על ממיר דיגיטלי נוסף.
אני: 150 + 25 = 175. איפה עוד 5 ש”ח?
דנה: דמי מינוי יחסי עבור ממיר דיגיטלי.
אני: אבל ממיר עולה 14.9 ש”ח.
דנה: אבל זה חישוב יחסי מ 22/7.
אני: יפה זה אומר 10 ימים בחודש יולי. 14.9 לחלק ל 31 ימים = 0.48 ואז נכפיל ב 10- נזיז את הנקודה ימינה = 4.8. חישוב פשוט 14.9+4.8=19.7. כלומר, אתם עדיין חייבתם סתם 10 ש”ח.
דנה: 150 ש”ח ועוד 14.9 ש”ח על ממיר חודש אוגוסט ועוד 7.73 ש”ח חיוב יחסי- 22/7 עד 31/7.
אני: בואי נעשה שוב חשבון יחד… [שוב אותו סיפור]. אז עדיין סעיף מצליח קיים.
דנה:150+14.9+7.73…
אני: את יודעת- אפילו זה לא מגיע ל 180.
דנה: אני פה לטובתך…
אני: כן ממש, אל תגידי את זה אפילו וגם אל תנסי להגיד לי שאת מבינה איך אני מרגיש כמו חברה שלך סבטה- כי את לא פסיכולוגית.
דנה: [מחשבת]
אני: אולי תוציאי אינטגרל?
דנה: יש לך פה 10 ש”ח שהיו אמורים להיות זיכוי על שקע נוסף.
אני: אין לכם מושג מה אתם עושים- אז אולי אותה נציגה שכחה לציין שהיא התחייבה לזכות אותי על חודש?
דנה: לא אין תיעוד כזה.

עכשיו כבר התיאשתי (20 דקות על הקו) ביקשתי לדעת מה השורה התחתונה.

דנה: זה לא נעים לנהל איתך שיחה.
אני: היה לך נעים אם הייתי לוקח לך כסף- היית מתנהגת בנחמדות? מה את מצפה שאני אגיד “טוב תעשו מה שבא לכם, תחזירו כמה שנראה לכם”? מצטער שאני לא נחמד- תתמודדי, לכי לפסיכולוג.
דנה: תמתין רגע…
אני: לא ממתין- מה סכום הזיכוי?
דנה: שניה אני מחשבת… [הייתה יכולה לעבוד בנאס”א] 239 ש”ח.
אני: איך בדיוק? אל תחשבי לי את שני ימי העסקים בספטמבר לפי 241 ש”ח- התעריף שלי היה 150 ש”ח.
דנה: טוב מחלקת כספים צריכה לעשות את זה אני לא יודעת איך הם מחשבים [אני בספק אם הם יודעים].

עכשיו מתפתח דיון על זמן הזיכוי- לטענת HOT 40 יום. אני דורש לקבל את חוזה ההתקשרות.

אני: קדימה תשלחי לי במייל את החוזה שאני חתום עליו.
דנה: מה זה קדימה- בואנה אתה ממש מזלזל בי.
אני: לא מזלזל בך אני מזלזל ב HOT.
דנה: מה זה קדימה, מה אני עובדת אצלך?
אני: כן. אני משלם דמי מנוי- אתם עובדים אצלי.
דנה: תן לי את המייל שלך.
[אני רק מתחיל לדבר]
דנה: אני בעצם לא יכולה במייל. אני אשלח לך את זה בפקס או בדואר.
אני: אתם חברת תקשורת- אימייל אתם לא מסוגלים לשלוח?
דנה: אין לי את זה במייל.
אני: תחזרי אחרי “חברת HOT איננה מסוגלת לשלוח חוזה התקשרות במייל”.
דנה: נכון.

ביקשתי מנהל נוסף… ככה בשביל הכייף.

אני: תוך כמה זמן חוזרים אלי?
דנה: ב 4 שעות הקרובות.
אני: השעה עכשיו היא 13:57.
דנה: רגע לא, יחזרו אליך תוך 24 שעות.
אני: טוב, רק אם אפשר לא בין 00:00 ל 06:00 כי אנחנו ישנים- כי אתם נוהגים לחזור מתי שבא לכם. עד מתי להיות זמין?
דנה: לא יודעת.
אני: 24 שעות לוקח למנהל לחזור?
דנה: כן.
אני: [נפעם] זה מכיוון שאת מעבירה את הבקשה בפקס?

זה היה תקציר של 28 דקות שיחה שאני חייב לציין הייתי ממש, אבל ממש לא נחמד וממש, אבל ממש לא אכפת לי- ככה זה כשמצטרפים לצד האפל- מדברים עם לקוחות עצבניים.

צר לי אבל קוקידו לא מאשרת לי לפרסם את ההקלטה מכיוון שהיא חוששת לחיי וחוששת להשפלתה של דנה- מי שרוצה לשמוע- אני אשלח לו במייל.

מה שנשאר לעשות כרגע הוא להמתין לחוזה ההתקשרות- שבבדיקה שלי לא נשלח כאשר יצאתי הביתה ולהודעת הניתוק.

בצורה הכי סמלית שיש- רכשתי היום ממיר לשידורים הדיגיטלים של הרשות השניה- עובד יופי :) עכשיו אמא שלי תסכים לבוא לעשות בייביסיטר.

חבצואל היבוסי,
מתחיל לגדל יונים.

בפרקים הקודמים: הצעה חמה, הצעה חמה 2, הצעה חמה 3, סעיף מצליח.

20.4.2009

ממחר דיאטה 3

עוד שבוע של דיאטה עבר... כייף חיים. לפחות אני מסוגל לשבת על התחת בלי למות מכאבים וזאת הודות לתרופת קסמים בשם ארקוקסיה שהתחלתי לקבל לפני ערב פסח.

זכיתי במרשם בעקבות תחרות צילומי ישבן שערכתי בבוקר יום שלישי אחד, בניצוחו של אורטופד ממוצא רוסי חביב (האורטופד, אולי גם המוצא) שאחרי התבוננות מעמיקה (בתצלומים כמובן) החליט שלא מדובר בשבר וטחורים כבר הבנו שאין- אז מכיוון שאטופן כבר נוסה עלי, אפשר היה לעבור לארטילריה הכבדה. פרט לעובדה שהתרופה עלולה להעלות את הסיכון להתקף לב או שבץ... היא עובדת מצויין.

למי שמתעניין, אחרי 6 צילומי רנטגן של הישבן הורוד שלי באותו היום, אני יכול לאשר שאכן נראה להוא קצת זוהר בלילה (מדובר בחשד בלבד שלא נבדק בתנאי מעבדה ולא נוסה על בעלי חיים).

את הדיאטה אני עדיין ממשיך. מאוד קשה לי עם העובדה שמתוקים הם לא חלק מהתפריט העיקרי ושבצק ירד מהפרק (אלא אם כן זה מקמח מלא)- מבחינה קולינרית אני לא ממש עושה חיים- טוב האמת שבוע שעבר טחנתי סטייקים כמו משוגע! היה תענוג.

בלי קשר- זורק החזירונים, הידוע בכינויו טוסטר, החליט להזמין אותי להצטרף לשירות twitter (שירות microbloging). אני עדיין לא מצאתי את הערך המוסף בעניין, אבל... חלק מהשירות כולל בלוג תמונות ונראה לי שאני אנצל את השירות הזה דרך הסלולרי ונראה מה יהיה- כולם מוזמנים. יש גם קישור למעלה (חבצואל בקטנה).

חבצואל היבוסי,
ציף ציף מעל הרציף

4.4.2009

ממחר דיאטה 2 וסיפור מהתחת

שבוע עבר לו ואני בעוצר בצקים. שבוע לא אכלתי בורקס (מממ... בוקרס קשקבל... מממ...) ולא נגעתי בפיתה (חוץ מפעם אחת שלא הייתה ברירה) אבל בגדול אני שבוע כבר אוכל סלט גדול כל ערב ולקינוח אני אוכל מעדן יוגורט.

אם ביוגורט עסקינן- אני מאוד אוהב את המעדנים של מולר (muller) והחלטתי לנסות מעדן חדש שנקרא Amore בטעם תפוז מוקה. אנשים, זה פשוט תענוג. איזה שילוב טעמים מנצח- אתם חייבים לנסות ואז שמישהו ירה בי כי זה הדבר הכי קוקסינלי (הנה אני מסתבך עם הקהילה שוב) שכתבתי בחיי!

כנראה שלהיות בדיאטה זה לא מספיק סבל, אז השבוע גם הייתי מרותק לספה כי... כאב לי התחת! לפני שבוע וקצת התישבתי כנראה על איזה קרש באמצע הספה ועצם הזנב שלי לא ממש אהבה את הרעיון ופצחה בסידרה של כאבי תופת כל אימת שהעזתי להתיישב עליה. כמינהגי בקודש- התעלמתי מהכאב למשך מספר ימים עד שהוא הגיע לרמה שאני לא מסוגל להתרכז בעבודה.

כמנהגי בחול- צלעתי לרופא המשפחה שלי, שלאחר בדיקה דקדקנית החליט שאני צודק ודחף לי אטופן, ככה שיהיה לי טוב. האטופן עשה טוב, אבל מעט ויצא שישבתי לי בבית עם כאבים בתחת כמעט שבוע. בשביל הספורט הלכתי לכירורג שיבדוק שלא מדובר באיזה טחור סורר ואני שמח לבשר שלא צריך בדיקות מעמיקות (if you know what I mean) בשביל להגיע למסקנה בנושא.

אני מסכם את השבוע הזה כשבוע מהתחת- גם אני נאלץ לאכול דברים שאני לא אוהב (אני לא אגיד חרא כי קוקידו משקיעה ואפילו מוסיפה לי בצל לסלט) וגם לא יכולתי להנות מחירבון טוב של כל הירקות האלה.

חבצואל היבוסי,
שימותו כל הטריגליצרידים.

28.3.2009

ממחר דיאטה

נשברתי. אישתי לחצה עלי לעשות בדיקות דם. לפני כמה חודשים לקחתי הפניה ובסוף הברזתי בטענה שמספיק לעשות בדיקה כל חמש שנים. הפעם קוקידו הוציאה את ההפניה והכריחה אותי לבצע את הבדיקות. התשובות... וואלה לא מזהירות במיוחד אבל אני עדיין חי, לא? לטענת קוקידו... בקושי.

הבעיה העיקרית שלי היא טריגליצרידים... שו גליצרידים? דברו עברית! בעברית- שומנים בדם. לבן אדם נורמאלי הערכים לא אמורים לעבור את 150 (אל תשאלו מה) אצלי יש 250- אבל אף פעם לא טענתי שאני נורמאלי.

קוקידו נלחצה ואחרי מחקר קצרצר באינטרנט (צריך להגביל את השימוש ברשת לפורנו בלבד) החליטה שהדבר הטוב ביותר הוא להפטר משומנים מיותרים. ניסיתי להסביר לה שאני משתמש בכולם ואין אצלי גרם מיותר, אפילו הכרס שפיתחתי וטיפחתי משתמשת אותי ביום יום- מאוד נוח להניח עליה את השלט של הטלויזיה למשל וגם פיצקי מאוד אוהבת להתרפק עליה- ללא הועיל.

עכשיו אני צריך לעשות דיאטה שכוללת פחמימות מורכבות ולהפחית בסוכרים פשוטים. לא ברור לי מה פשוט בפסק-זמן? נרהא אתכם מכינים פסק-זמן בבית, לא נשמע לי פשוט בכלל ומי אמר שצ'יפס הוא לא דבר מורכב? מורכב מהרבה מאוד דברים שאני אוהב... תפוחי אדמה... מלח.... יאמי!!!

בנוסף לגזירת הדיאטה אני גם צריך להתחיל לזוז ולעשות פעילות אירובית- לנשום זה לא מספיק אירובי אז אני צריך להתחיל לנסוע על אופניים, שגם את זה אני לא יכול לעשות עכשיו כי... קבלו קבלו... יש לי כאבי איימים בעצם הזנב כבר שבוע עקב תאונת קיפול כביסה (תנחשו מה אני עושה עוד שתי דקות... מקפל כביסה כמובן). אני אנסה מחר לשכנע את קוקידו שאני חייב לקנות Wii כי זה חיוני לשיקום הרפואי שלי.

עכשיו יש לי תירוץ טוב לאכול כל יום בחוץ, הרבה בשר, בלי לחם ופיתות... הג'ירף, זוזוברה ובלאק סטיר הולכים לשמוע ממני הרבה.

אם אתם רוצים שאני אסכם לכם הכל בקצרה: אני שמנמם, כואב לי התחת ואין לי זין לדיאטה.

חבצואל היבוסי,
לפחות לחרבן אני יכול.